ארכיון שנתי: 2016

"אמר שמעון הצדיק: מימי לא אכלתי אשם נזיר טמא אלא אחד [שבכל הפעמים חשב שהנזיר שנטמא התחרט בשל כך על

  היה דווקא די במקום בצורה לא אופיינית לי בכלל, זאת אומרת, לא צריך להגזים, כלום לא היה מקופל או

אֵין עִבְרִי שַר מִמְּרוֹמֵי תּוֹבַלְתִּית עֲמוּסָה יָדַעְתִּי מֵרֶגַע רִאשׁוֹן – זֶה שֶׁלִּי! שׁוּם סֶגֶן בֶּן סֶרֶן יִהְיֶה בְּדַרְכִּי רַק שְׁמוֹנִים וְאַחַת מִשְׁבְּצוֹת לְהַשְׁלִים *קִהְוַהְתִּי שָׁלוֹשׁ כַּפִּיוֹת שֶׁל טוּרְקִי. עָשִׂיתִי סוּדוֹקוּ שָׁלֵם לְבַדִּי! מִלֵּאתִי אוֹתוֹ שְׁתִי וָעֵרֶב סְפָרוֹת. לְמַעְלָה לְמָטָּה בְּכָל כְּבוֹדִי **קִנְגַּרְתִּי בְּעֵט טֵי"ֹת טוּרִים וְשׁוּרוֹת. מָצָאתִי עַצְמִי מְהַרְהֵר בַּמַּהוּת. יְצַרָנּוּ אֱלוֹהַּ אוֹ שֶׁמָּא אָלָ"מ? תַּהִיתִי כָּך עַד סוֹף הַיּוֹם – אֵיזוֹ שְׁטוּת! בְּוַודַּאי שֶׁאֲנִי הוּא הָאֵל הַמּוּשְׁלָם! לְמִי בָּעוֹלָם יֵשׁ תַּשׁ- חֵץ בִּשְׁלֵמוּת? וְאוּלַי לֹא הָיוּ מִסְפָּרִיִם מֵעוֹלָם?   * קִהְוַהְתִּי – מהמילה قهوة –

  בשירים ובסרטים וברומנים ובמשיחות המכחול, שלבי הולך שבי אחריהם, יש איזה יסוד דתי. מה זה אומר עלי? רגשות לאומיים,

בשבת זכור אנו מצווים למחות את זרע עמלק במפטיר הפרשה. בהפטרה מסופר לנו על אודות הכשלון של שאול, מלך בישראל, אשר ריחם על המלך אגג מזרע עמלק. מהו המניע של האלימות המתבקשת מאיתנו לאורך כל הדורות?  מהי הסיבה למעשה של אותה האלימות המתבקשת מאיתנו לאורך השנים כלפי עובדי עבודה זרה ובייחוד כנגד עמלק? ובכן, ברמה הסוציולוגית  אחת מן הקטגוריות המשמעותיות ליצירת אחדות וסולידריות בקבוצה היא אויב משותף. אמחיש זאת כך; ישבתי לי באחד הימים מחוץ לבית המדרש והתנהלה שיחה על הכדורגל הישראלי. שלושה אנשי מפתח

     פחות על פרשת זכור, יותר על עצמי. ארספואטיקה כנות ועכשיו אתם יודעים. כבר ארבעים ושבע דקות אני יושבת מול

"הידוע לך, למה לפתע נפלו פניו של הנער? עד שאזר אומץ לדבר עם אהובתו, ראה אותה מדברת עם אחר…" לסיפור

"האדם אינו מה שהוא חושב שהוא, הוא מה שהוא מסתיר". אנדרה מלרו, מדינאי, תיאורטיקן והרפתקן צרפתי בן המאה הקודמת, סבר