גליון כ”ב כ”ו טבת התשע”ו 7.1.2016
דבר המערכת
אם אתם קוראים שורות אלה, סימן ששוב ניצחנו את החוסר האיום!
החלונות אפורים,האדמה בוצית, מטפטף עלינו גשם מלמעלה (ומלמטה) והשבו“שים נוהרים בהמוניהם ללכלך לנו את הקרווילות. החשמל שוב חבר נגדינו, אבל בתוך החשכה רק נקודת אור אחת מחזיקה את רוחות הנדכאים מלנפול אל תוך הייאוש-
העלונטור!
סמל התקווה הטהורה הזה מייצג את הנחישות וקור הרוח שלנו (חה) להמשיך בשגרה כנגד החורף הפוקד אותנו.
”אסתרליין יקריתי, ראשית אודיעך כי שבתי בשלום מים המלח ירושלימה, ואת אל תעצבי אם תמצאי בעתון אשר אנכי שולח לך היום עלדבר קושי הדרך. הנני נשבע לך כי אפילו תיכף ומיד הנני מוכן ומזומן לעשות את הדרך ההיא עוד פעם, כי נפלאות ראיתי בארץ ואם יהי ה‘ עמדי אכתוב לך באריכות את כל המוצאות אותי. כי שלושה ימים הייתי על הים ושני לילות לנתי בחוץ על קרקע תחוח לאור המדורה, והגשם ירד עלי ממעל והאדמה הייתה רטובה תחתי. שם הכרתי את מעשי ה‘ וטבע ארצנו שעשע את נפשי. כמדומני שאני שייך לארץ הזו! . . . ”
אסתרליין יקרתי, ש“י עגנון
כמדומנו שגם אנו שייכים למדרשה זו.
בשורות טובות,
שבת שלום ומבורך.
תוכן עניינים
עיר האבות ועוון אבות / נועם קורב
ההשגחה של מתיתיהו / ליאל בן דוד
למי נתונה נאמנותו של יואב בן צוריה / יוסי יפה