עלונטור לח

“אין הנחתום מעיד על עיסתו” אביו של בצק, כשנשאל על טיב בנו “אשכנזים הם הכי טובים” הרב אביה רוזן “איך

          עלונטור – גיליון לח – כט׳ סיוון התשע״ז – 23.6.17 תוכן עניינים דבר המערכת   

אָהַבְתִּי לְהִתְפַּעֵם בִּקְלִפַּת בְּשַׂרְךָ וּבְאוֹן חִצּוּב גּוּפְךָ וְנָעֲמוּ לִי שָׁעוֹת בָּן רָקַעְתִּי בְעֹז־עָצְמָתִי מַעֲנִית רוּחֲךָ. אֶפֶס כִּי מַרְגּוֹעַ נֶפֶשׁ־בְּנֶפֶשׁ חֻלַּם

  ובחרת בחיים החיים והמוות נתתי לפניך הברכה והקללה ובחרת בחיים למה אמרת לי?? שיט סליחה חשבתי שזה ברור אין

האמת היא חרב פיפיות נוטפת דם בשני צדדיה. היא כואבת. היא טומנת בחובה עמוק מדי את ההערכה והדרך החדשה, אך

ופתאום אתה נמצא בלב שדות ירוקים והרוח מפזרת את שערך המגולח בזמן שאתה נוסע ברכב הברזל הקר עת שקיעה ממלאה

I find myself disliking the way parentheses are used; not the instances of their use, rather, the role each parenthesis

באביב 1982 פרסמה המשוררת יונה וולך את השיר ‘תפילין’ בכתב העת לשירה ‘עיתון 77’ ואנשים איבדו את הראש. השיר, המתאר

מדוע אנשים הולכים לחפש את עצמם? בבסיס שאלה זו עומדות הנחות היסוד הבאות- 1. לאנשים יש עצמיות. 1.1 מתוך הנחה

סוגיה זו ממשיכה באופן ישיר את הסוגיה הקודמת לה, העוסקת בהטלת מיסים למען שמירה על תושבי העיר וביטחונם. בסוגיה שלנו