מאמרים וכתבים

  רְצוֹנִי לוֹמָר זֶהוּ זֶה. הַדָּבָר הַזֶּה הַמִּדְבַּר הַזֶּה הַמִּדְבַּר שֶׁל הַמִּדְבַּר הַזֶּה.   רְצוֹנִי לוֹמָר, שְׁתִיקָה, שְׁרִיקַת רוּחַ אֱלֹהִים

הבעיה שלי עם הקפיטליזם, היא לא בעיה בצורת הפעולה של המערכת. זאת אומרת: כשאני מנסה לענות לשאלה איך קפיטליזם פועל,

בתוליו של המדבר נקרעו פעם נוספת על ידי בן אנוש. הוא נע במהירות, מבטו קבור בחול, הבעות תסכול ונחישות מתחלפות

"מה שאתה חייב להבין הוא שהמוח והנפש של התלמידים שלך, כמו גם שלך, הם פויקה", אומר לי חבר רב עצה

כשבאים לחסות בצל זהותנו, תחת כנפי השכינה שלנו, בבית הכנסת של השכונה שלנו, לטבול במקווה הלאומי שלנו, לזאת ייקרא גיור.

וכל זה גורם לי לתהות כשהן שרות ביחד- זו מקהלה? וסך הצלילים- הם מנגינה? אני תוהה באוסף הצלילים הצורות המילים

כמיהה, כיסופים, געגוע, ערגה התרפקות — דקויות השפה העברית מגלות לנו כי לתחושה העדינה והחמקמקה הזו יש אינספור מנעדים ובה

קודם כל יש רוח. רוח מהסוג שמעיף ענפים רקובים וזרדים, לא יותר מזה. אחר כך בא החול. חול צהוב לבנבן

  המטרה של האגואיסט היא למקסם את עונגו ולצמצם את סבלו במהלך חייו. תורה זו מסבירה איך על האגואיסט להתנהל

בשבועות האחרונים אנו יושבים מרותקים לספה ולטלפון בגלל המצב הבטחוני. בזמן בו אנחנו יושבים בבית דבוקים לטלויזיה וצופים במשדרים האינסופיים