עלונטור

  אני מביט במילים, בפסיקים, במקפים… גם לו הייתי מצליח להבינן בנפרד כיצד אחבר? וכי החוקים כה תמוהים וסבוכים לי…

  כרגיל מאוחר/ האורות עוד דולקים בקרוב יכובו והלילה יצנח כשמיכה קרירה על פני היום הנגמר ושוב לא אראה את

הסוף מלווה אותי כמו ענן אפור בשמי תכלת. "לא יבוא הגשם" אני לוחשת בעקשנות בעודי דוחסת את הענן למגירה המאובקת

  כמה מאמצים בלרצות לדבר על זה ככה ולדבר על לא זה לא ככה,אבל ממש לא ככה, זה קצת כואב

אני מבקש להודות לכם מקרב לב על הנכונות להיכנס לסבכים בהם שיתפתי אתכם, הן סבכים של חוקר, הן זיכרונות של

רשימת חלק מן הדברים בהם איני מאמין: שאלוהים ברא עולם בששה ימים; שנח בשביעי; שיצר אדם מן העפר; שחילץ מצלעו

מחוץ לבית מדרשינו, מול הנוף היפיפייה, בין הספה הכתומה לזולה, ממש לפני המטבח השורץ כל חי וצומח (וברובו נובל), שם

אחד הדברים המעניינים ביותר בציטוט של פרידריך הגל "לכל המהפכות הגדולות, הגלויות לעין, קדמה תמיד מהפכה שקטה וסמויה ברוח התקופה.

עם סיום זמן קיץ של מחזור ההילולים   "כִי-תָבֹאוּ אֶל-הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל-עֵץ מַאֲכָל וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ אֶת-פִּרְיוֹ שָׁלשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם