מאמרים וכתבים

המלחמות הגדולות אינן המלחמות המתרחשות בליבו של אדם. הן גם לא המלחמות המתנהלות בביתו או ברחוב או בחיי היומיום. המלחמות

רגלים תשובנה לדעת רגבי גולן. עפר עם אספלט ואבן בזלת יחדיו יתערבו תחת לחץ רגלינו. דענה אדמותינו כי שבנו. אך

I find myself disliking the way parentheses are used; not the instances of their use, rather, the role each parenthesis

באביב 1982 פרסמה המשוררת יונה וולך את השיר ‘תפילין’ בכתב העת לשירה ‘עיתון 77’ ואנשים איבדו את הראש. השיר, המתאר

מדוע אנשים הולכים לחפש את עצמם? בבסיס שאלה זו עומדות הנחות היסוד הבאות- 1. לאנשים יש עצמיות. 1.1 מתוך הנחה

סוגיה זו ממשיכה באופן ישיר את הסוגיה הקודמת לה, העוסקת בהטלת מיסים למען שמירה על תושבי העיר וביטחונם. בסוגיה שלנו

“וידבר ה’ אל משה לאמר: שלח לך אנשים ויתרו את ארץ כנען…וגו’ ” רש”י לד”ה שלח לך(פס’ א’): שלח לך-

קרח נושא נאום משלהב וסוחף אחריו את העם. בתנופה האיומה, משה נקלע לאימה נוראה, ופונה לאל, צור משענו היחיד בתחינה

הגות מודרנית / זמירה גוטמן  ואחרי שלמדנו נרקיסיזם אצל פרויד וחזינו במגלומניה הבאה לידי ביטוי אצל ניטשה, החלנו בקריאת התזה

“חותם הן השאירו, אות ועד לאלף דור למען ידעו כי הלכתם אתם על הארץ.” כך נשנה לנו. הוי אדמת נטור