מאמרים של: Ofer Stolov

הִרְהַבְתִּי – "שֶהֵם הִרְהִבוּנִי", וַאֲנִי שֶׁלֹּא הָיָה מִי שֶׁיָּרְהִיב אוֹתִי, בּוֹדֵד הִרְהַבְתִּי עַצְמִי בִּפְנֵי מַקְהֵלַת קוֹפֵי אָדָם, בַּבּוּנִִים, כְּאִלּוּ הָיִיתִי

הרבה מאוד זמן, ראיתי את המציאות כמו ענן של ערפל. הכול סביבי בתנועה חסרת כיוון ואני כמו נסחפת במערבולת, כמו

"ניתן היה לכתוב מאמר קצר על אהבת החורבות. בכל אופן, מה ניתן לאהוב מלבד זאת? אי אפשר לאהוב מונומנט, ארכיטקטורה,

כולנו מפחדים מהבדידות. כולנו יודעים בדידות. אפילו אלוהים. "תא חזי, הא אתמר סדורא דיחודא כלא בחד היך הוי, והא אתמר,

שיבה מאוחרת  דורות של של ילדי ישראל עקבו בדריכות בילדותם אחרי עלילותיו של מרקו היוצא למסע בעקבות אמו. עלילותיו של

”מיכל ושרה הן כמו אימפריה, ויש להן סניפים בכל הארץ“        (תמר צוביירי מגדירה) – תמר: מה זה

וכעת, שקעה הכוס בנהר. האם ריקה היא או מלאה? חזרה אל:  עלונטור – גליון כ"ט

ואולי הארץ לעולם עומדת לבדה זריחה המצווה חיים נוטעת נטעים ויוצאת אל השדה ולהט היום הבא נשמע בשריקת הרוחות. אדם