במאמר שלנו אנו נסקור את המרקסיזם, נבקר את יישום הקומוניזם ע”י ברית המועצות וננסה לקבוע על סמך האידיאולוגיה המרקסיסטית ועל סמך אירועי העבר האם הקומוניזם הטהור של מרקס בכלל אפשרי ליישום. אנו רוצים להגיע לתובנות בנוגע לשאלה עד כמה רעיונותיו של מרקס ברי יישום, עד כמה סטלין ולנין כשלו בניהול ברית המועצות ולבחון את בסיס האידיאולוגיה של מרקס בהקשר היסטורי.
המרקסיזם הטהור לפי קרל מרקס
לפי השקפת העולם של מרקס, המציאות היא תמיד קונפליקט בין מעמדות. במציאות ההיסטורית הקפיטליסטית קיים קונפליקט בין המעמד הבורגני (המעמד הגבוה) אשר שולט בשוק, במסחר ובכלכלה ובעל אמצעי הייצור לבין מעמד הפועלים המדוכא אשר תלוי באמצעי הייצור הנ״ל על מנת להתקיים. השקפת עולם זו מבוססת על ההנחה המטריאליסטית. הנחה זו קובעת שמהות האדם היא יצור לשם קיום. מרקס טוען שהמדינה היא כלי בידי המעמד הבורגני לשימור יחסי הכוחות בין המעמדות, כלומר לבסס את מעמדם של הבורגנים כמעמד העליון ולבסס את מעמד הפועלים כמעמד הנחות. בנוסף הבורגנים משרישים במעמד הפועלים תודעה כוזבת על מנת להקהות את הסבל וחוסר ההצלחה בתחום הכלכלי של מעמד הביניים. השיטה הקפיטליסטית מתבססת על חירות כלומר התערבות מינימלית בשוק ובמסחר אשר מאפשר תחרות חופשית. מרקס טוען שבעקבות העדפת התחרות על פני שיתוף יש יסוד של הרס עצמי מפני שנוצר מצב שבו קיים יותר היצע מאשר ביקוש, לכן מרקס ממשיך לטעון שמצב זה יגרום לסגירת מפעלים והגדלה של אחוזי האבטלה אשר יחמירו את מצב השוק. מרקס חזה שהקפיטליזם ישכלל וייעל את אמצעי הייצור אשר יחסכו בכוח אדם וידחקו את הפועלים מחוץ למעגל הייצור. לפי חזונו של מרקס בנקודה זו מעמד הפועלים יצא מהתודעה הכוזבת אשר המעמד הבורגני השריש בו על מנת לבסס את מעמדם כעליונים ויצא במרד. מרקס האמין שמעמד הפועלים שסבל מעוול מתמשך, יפעל לביטול ההיררכיה המעמדית. מרקס טען שלמעמד הפועלים לא יהיה רצון להשתלט על רכוש כמו המעמד הבורגני מפני שלו בעצמו לא יהיה רכוש משלו. על פי חזונו של מרקס מעמד הפועלים יקים חברה סוציאליסטית שאין בה מנצלים ומנוצלים על ידי השתלטות על אמצעי הייצור וביטול הקניין הפרטי.
מרקס רואה במבנה החברתי (יחסים בין אדם לסביבתו ובין אדם לאדם) את הגורם אשר מעצב את החברה.
ברית המועצות כמודל טועה ומטעה של האידיאולוגיה המרקסיסטית
חקרנו את ברית המועצות כמדינה שלקחה על עצמה את הקומוניזם של מרקס כדרך חיים וניסתה ליישם אותו אך בפועל עיוותה את הרעיון מאחוריו על מנת ליצור שלטון טוטליטרי.
עיוות האידיאולוגיה של מרקס כתירוץ למדינה קומוניסטית התרחש בכל מדינה ״קומוניסטית״ ובמיוחד בברית המועצמות. לנין וסטלין ניהלו משטר טוטליטרי לכל הדעות אך הסוו זאת בתוך הקומוניזם. סטלין היה עריץ שהשליט טרור ופחד באזרחים. סטלין הצליח למכור לאזרחי ברית המועצות את הקומוניזם מפני שרוב אזרחי ברית המועצות בתקופה זו היו איכרים ועובדי אדמה. לאותם אזרחים זו הייתה עסקה משתלמת ביותר – להפיל את הבורגנות, להיות אזרחים מן השורה לראשונה בחייהם ולהיות בעלי השפעה. אך בפועל מה שקרה הוא שסטלין החליש את מעמד הפועלים, גבה מיסים מופרזים ללא שום תמורה, פלש לחיי הפרט של אזרחיו כדי לוודא שאין תסיסה למרד, הפעיל משטרה חשאית כדי לשלוט בסדר ובארגון במדיה והכל במסווה של מרקסיזם. סטלין השתמש בתודעה כוזבת אחת כדי לשחרר את מעמד הפועלים מתודעה כוזבת אחרת. המרקסיזם היה רחוק שנות אור מלהתקיים בברית המועצות. הקיטוב החברתי גדל וגדל, הפערים הכלכליים בין המעמד העליון למעמד הפועלים נהפכו לבלתי אפשריים לגישור. השתלשלות העיניינים הזו תאמה באופן אירוני את התחזית של מרק לגבי גורלו הסופי של הקפיטליזם. סטלין וחבריו לשלטון נהנו מחיי מותרות בעוד עשרות מיליוני אזרחיו רעבו ללחם, מצב אשר ניתן לנחש שגרם למרקס להתהפך בקברו במיוחד לאור העובדה שמנהיג זה לקח על עצמו ועל מדינתו את המרקסיזם כדרך חיים[1]. במלחמת העולם השנייה כאשר הצבא האדום הדף את הצבא הגרמני לאחור נדהמו החיילים הסובייטים מהעושר של מדינות המערב. סטלין ולנין חינכו אומה שלמה שהקפיטליזם זה הרשע הגדול בעולם והאזרחים אשר חיים בשלטון כזה עניים ומרודים, אך לפתע כאשר לסובייטים יש הזדמנות לפרוץ בפעם הראשונה את מסך הברזל ולחזות בעיניהם איך אזרחים חיים תחת שלטון קפיטליסטי הם נדהמים ומגלים שבמשך שנים חיו בשקר ובתודעה כוזבת (אירוניה?)[2]. האזרחים הסובייטים דוכאו ועונו במשך שנים ע״י המשטרה החשאית שעיקר תפקידה היה למצוא אזרחים אשר מעיזים לפקפק בקומוניזם המעוות שהם חיים בו ולשלוח את אותם האזרחים ל״גולאג״.
אפשר לכנות את השלטון הסובייטי של סטלין ולנין בהרבה שמות, מרקסיזם לא אחד מהם. לנין דילג אולי על החלק הכי חשוב במרקסיזם אשר אומר שהמרקסיזם יבוא מתוך העם. מרקס האמין שהמרד אשר הוא חוזה לא יהיה מבחירה אלא כי הוא יהיה המוצא האחרון בשביל העם. העם יגיע לנקודה שבה לא תהיה לו ברירה אלא לנקוט במרד. ״לחיות או לחדול״. פה אולי הטעות הכי גדולה של לנין וסטלין אשר כפו ללא רחמים וללא פשרה את המרקסיזם בעזרת משטרה חשאית, תעמולה, מחנות חינוך מחדש ודיכוי. זה היה רק עניין של זמן עד שהעם יפיל את השלטון הטוטליטרי במסווה זה עקב מצבם הכלכלי שרבים מהם לא האמינו שיכול להידרדר יותר ובכל פעם הופתעו מחדש.
מתיאוריה ליישום – האם המרקסיזם הטהור אפשרי?
שאלת היישימות של המרקסיזם היא כאמור השאלה המנחה של מאמר זה ולאחר עבודת החקר דעתנו היא שהחברה השוויונית כפי שמרקס חזה שתקרה אינה באמת אפשרית. לפי דעתנו, חברה שבה רופא ומלצר מקבלים את אותה תמורה היא חברה אשר עתידה להתפרק. גם למקומות עבודה יש הצע וביקוש ואי אפשר להתעלם מזה. ראינו שבמהלך ההיסטוריה מנהיגים ניצלו את הקומוניזם והרעיון של שיוויון כדי ליצור עריצות ולגרום למיליוני אזרחים לחיות בעוני, דבר שמקשה עלינו להאמין שלא יקרה בעתיד, כלומר אם אדם יעמוד בראש מדינה שוויונית אין ערובה שהוא לא ינהג בצורה שתפר את הקומוניזם ויעדיף את עצמו על פני החברה. בחזונו של מרקס הוא מתעלם מהיצר האגואיסטי והאינדיווידואליסטי של בני האדם. ההיגיון הבסיסי האומר שאדם אשר עובד יותר קשה מגיע לו לקבל יותר, אך מרקס יטען שבחברה מתוקנת ומרקסיסטית כמו שהוא חוזה האזרחים עובדים כמיטב יכולתם. ״תן כפי יכולתך, קבל לפי הצורך״. אך בסופו של דבר, אדם יטיל ספק בדרך חיים שבה הוא מקבל תמורה שווה כמו אדם שעבד פחות קשה ממנו. עוד סיבה שאנו חושבים שהמרקסיזם הטהור אינו יכול להתקיים באמת היא הקיבוצים בארץ ישראל. הקיבוץ בארץ נוצר ע״י חלוצים ועולים חדשים אשר האמינו בדרך חיים סוציאליסטית. לפני קום המדינה ולאחריה הקיבוץ היה דרך ההתיישבות המקובלת ומספר הקיבוצים בארץ עומד על 274, אך רק 70 מהם נותרו שיתופיים (נכון לשנת 2012). אם 200 קיבוצים, אשר ממוצע המשפחות בקיבוצי הארץ עומד על 380, לא הצליחו לנהל אורח חיים מרקסיסטי משום שהכלכלה של הקיבוץ קרסה, איך מדינה בעלת מיליוני, עשרות מיליוני ומאות מיליוני תושבים אמורה להצליח להתנהל באורח חיים מרקסיסטי? אוהדיו ההדוקים של מרקס יטענו שמתחילת הדרך מרקס ראה את הקומוניזם כתהליך שמתרחש במערכות גדולות וניתן להגיד אפילו גלובלי (פועלי העולם התאחדו). מרקס לעולם לא דיבר על מערכות סוציאליסטיות קטנות (קיבוץ לדוגמא) בתוך כלכלה קפיטליסטית. טענה זו לא ניתנת לסתירה ע”י אירועים היסטורים משום שמעולם לא חווינו קומוניזם כדבר גלובלי. 1-0 מרקס.
לא שכחנו שאנחנו שמאלנים – יתרונות במרקסיזם
למרות הקשיים ביישום האידיאולוגיה של מרקס, אנו חושבים שקיימים לא מעט דברים בתורתו של מרקס שאנו צריכים לאמץ כמדינה וכחברה. ״שוויון הזדמנויות״ אמיתי לא קיים בעולם הקפיטליסטי המודרני. זו עובדה מוכחת שלעשירים יש סיכוי גדול יותר מאשר לעניים להתקבל לאוניברסיטה טובה, להתקבל לעבודה יותר נחשקת ולבסס אותם ואת משפחתם כלכלית. בעולם הקפיטליסטי המודרני קיימת אשליה שככל שיהיה לך יותר מוסר עבודה וכשרון יותר גדול תוכל להגשים את חלומותיך כי הרי הקפיטליזם אומר ככל שתעבוד יותר תצליח יותר אך בפועל האדם בעל הממון הוא זה שבדרך כלל מגשים את חלומותיו והאדם הפשוט ממשיך להאבק. אנו מסכימים עם מרקס בנושא מרד מעמד הפועלים. אנו חושבים שמעמד הפועלים (מעמד הביניים) ימרוד בסופו של דבר ויפרוץ את התודעה הכוזבת שהמעמד הבורגני (בימינו, הטייקונים) משריש בו. עוד דבר חשוב שאסור להתעלם ממנו הוא שכל חזיונו של מרקס מבוסס על עולם סוציאליסטי שבו כל האנשים באותה השקפת עולם ובעלי אותה שאיפה ורצון, לכן כישלון הקיבוץ בארץ ישראל הוא לאו דווקא טענה כנגד הקומוניזם משום שכאמור הקיבוץ הוא חברה סוציאליסטית בתוך מרחב קפיטליסטי. בנוסף מרקס חזה את המהפכה הקומוניסטית בתוך חברה מתועשת ובפועל כל “המהפכות הקומוניסטיות” התרחשו בתוך חברות חקלאיות או מתועשות למחצה. אפשר לטעון שהמרקסיזם מעולם לא עבר בדיקת מבחן אמיתית. זו אכן נקודה למחשבה משום שאנו לא באמת חווינו קומוניזם בצורה הגלובלית ולא באמת ראינו מהפכה קומוניסטית בחברה שמרקס חזה שהמהפכה תקרה. האם יגיע היום שבו נוכל לחזות במהפכה קומוניסטית כמו שמרקס חזה?
מסקנה אחת לגבי הקומוניזם כן אפשר להגיד והיא מבוססת על אירועי עבר והיא שחברה סוציאליסטית אינה באמת יכולה לעבוד בתוך מערכת קפיטליסטית. אחת הסיבות להתפרקות הקיבוץ הוא הסקרנות של הנוער והרצון לצאת אל העיר הגדולה ולהתנתק מהקהילתיות. אם אנו רוצים לדבר בגדול יותר ולתהות האם מדינה סוציאליסטית יכולה לתפקד בשוק גלובלי קפיטליסטי, על סמך אירועי עבר לא ניתן להסיק משום שמעולם לא הייתה מדינה קומוניסטית אמיתית.
בהמשך להסכמתנו עם מרקס, אנו חושבים שגופי הממשל צריכים לתמוך ולעזור לחלקים החלשים כלכלית בחברה על מנת שיוכלו לבסס את עצמם כלכלית משום שבמצב היום הקיטוב המעמדי יוצא מכלל שליטה ולפי דעתנו בעזרת חשיבה מרקסיסטית אפשר יהיה לצמצם פערים אלו ולחתור לשוויון הזדמנויות אמיתי. במדינת ישראל, בנוסף לפערים הכלכליים קיים פערים עדתיים. אזרחים יוצאי מדינות צפון אפריקה ודרום אסיה מרגישים קיפוח לעומת אזרחים יוצאי מדינות אירופה. קיפוח זה מתחיל עוד בקום המדינה כאשר עולים מאירופה הושבו במושבים ובקיבוצים ואילו עולים מצפון אפריקה שוכנו במעברות ובפחונים. בעזרת מרקסיזם וחשיבה סוציאליסטית אפשר למגר את הקיפוח ולצמצם את הפערים, מפני שההחלטה ליישב את עולי אירופה במושבים ובקיבוצים ואת עולי צפון אפריקה בשיכונים שינתה את העתיד הכלכלי של הנכדים של אותם עולים. צמצום הפערים הכלכליים של נכדיהם של עולים אלו יצמצם את הפערים העדתיים ויעלה את רמת החיים בארץ.
לסיכום, אנו חושבים שאי אפשר ליישם את המרקסיזם הטהור, במיוחד לא על גוף כל כך גדול כמו מדינה, אך במרקסיזם קיימים מספר רעיונות שחשוב שכל חברה ומדינה תאמץ לעצמה. אנו מאמינים ששוויון וחירות הם לא ערכים סותרים ואנו מייחלים ליום שבו כל האזרחים יתחילו מאותה נקודת מוצא.
הנחייה ועריכה: שחר פישר
[1] סטלין היה מנהיג פרנואידי שחשש תמיד מבגידה או מרד בו ולכן כל מאמר משהו לא מקובל או קצת מרדני מצא את הגלייתו או מותו מהר מאוד. השימוש של סטלין במרקסיזם אינו דוגמא בודדה לשימוש אידיאולוגיה בהגותו של אדם לאחר חייו, ראה למישל היטלר והדרוויניזם החברתי.
[2] אותה תודעה כוזבת עוררה מרד במדינות ערב באביב 2010. הפעם לא הייתה זו ההצצה מעבר למסך הברזל אלה הרשתות החברתיות.
חזור אל “חדש” גיליון א’: אסופת מאמרי זמן חורף תשע”ד
–
אמיר. הקומוניזם הנוקשה שבעמדותיך הבולשביקיות, לא יערער את הפאשיזם הישראלי שיעמוד איתן לנצח נצחים. קפיטליזם היא הדרך הטהורה, החופשית משלשלאות הבירוקרטיה הממסדית, זאת שמתאימה לרוח החירותית שנושבת בתרבות ההיפית הכללית. במקום לטעון את דעותיך הרופפות, תתחזר כבר ותפסיק לשלם לביבי 50 אחוז מס יבולשביק אדום. איפה בגין איפה??? חבר זה לא קיר…