*(באור שחרית) / יואל טייב
בְּאוֹר שַׁחֲרִית זָךְ עָשָׁן סִיגָרִיּוֹת גִּלָּה לִי אֶת הָרִקּוּד הַדַּק שֶׁל הַשְּׁכִינָה וְכָאן לָמַדְתִּי: בְּהֶחְלֵט יֵשׁ בָּהּ סוּמָק וְחִוָּר;
בְּאוֹר שַׁחֲרִית זָךְ עָשָׁן סִיגָרִיּוֹת גִּלָּה לִי אֶת הָרִקּוּד הַדַּק שֶׁל הַשְּׁכִינָה וְכָאן לָמַדְתִּי: בְּהֶחְלֵט יֵשׁ בָּהּ סוּמָק וְחִוָּר;
זקן ולבן, עומד ומביט, מביט על העמק, מביט על האגם, מביט.
ענפים בשבועות- לא-צמאים למים. ענפים בשבועות- צמאונם יפיגו (בהתר(ת) הנדר) כי יעקרו בסערה השמים.
שֹׁבֶל פִּרְחֵי לִילָך מוֹלִיכִים לְבַיִת נָטוּשׁ אַדְמַת עֵינֵיךָ לֹא תִּתְלַכֵּד עוֹד עִם שְׁמֵי עֵינַי לֹבֶן פַּרְפָּרִים נֶעְלָם בָּאֹפֶק קוֹצֵי תַּחֲרָה
דמותו של הורדוס מיוחדת במינה, הן היסטורית והן בהופעותיה השונות במדרש היהודי. הורדוס הוא אחת מהדמויות שהמדרש מרבה לתארה כרשעה
כאילו שאפשר שמשהו ישאר יציב כשהרוחות של הגולן מטלטלות אותך, בכל יציאה החוצה הכל מתהפך וזה לא שהן לא מורגשות
אז דונאלד טראמפ נבחר וניכנס בדלת הגדולה לבית הלבן. כבר ביום הראשון הייתה אי וודאות לגבי כמה אנשים יגיעו לטקס
הדלת של הבניין חצי שקופה, רואים רק צלליות ורמזי אור. עוד פעם הדלת כבדה מאוד, צעד. אוויר קומת הבר הדחוס
‘סוף מעשה במחשבה תחילתה[1]‘- האומנם? מה הקשר בין מעשה למחשבה במשפט העברי ובישראלי? ומה צריך להיות הקשר בחיינו היום-יומיים? על
והעיקר, העיקר להרגיש בקיצוניות, כך היא לחשה לי בשקט. מילותיה הדהדו בראשי כמו שיר ערש ישן והסתובבו במעגלים בין קירותיי