מרים הייבן

* (והעיקר) / מרים הייבן

והעיקר, העיקר להרגיש בקיצוניות, כך היא לחשה לי בשקט. מילותיה הדהדו בראשי כמו שיר ערש ישן והסתובבו במעגלים בין קירותיי

על חשבון נפש / מרים הייבן

הרבה מאוד זמן, ראיתי את המציאות כמו ענן של ערפל. הכול סביבי בתנועה חסרת כיוון ואני כמו נסחפת במערבולת, כמו

הסוף / מרים הייבן

הסוף מלווה אותי כמו ענן אפור בשמי תכלת. "לא יבוא הגשם" אני לוחשת בעקשנות בעודי דוחסת את הענן למגירה המאובקת

ללמוד לרחף באוויר / מרים הייבן

תחושה המלווה אותי לעיתים תכופות, היא תחושה של חלקיות. תפיסות, רגשות, זהויות, כולן מלוות בתחושה מנקרת כי אין כאן ייצוג

ילד מחמד / מרים הייבן

מה שלא ידעתם עליי, זה שיש לי ילד מחמד. הוא קטן כל כך שעיניו צלחות לנוכח פרצופו. שערו בהיר כחיטה,

משוגע \ מרים הייבן

כמו אוויר אשר כולא אותו בלון הוא מתנועע בטירוף מתרוצץ הלוך ושוב מחפש יציאה   כמו בלון מלא אוויר מרחף