בפינה זו אחלוק עם הקוראים תובנות שיש לי על השפה העברית המדוברת והצעות שלי לצחצוחה.
הפעם אדבר על דרך ההגייה העדיפה, לפי דעתי, של הפועל הנובע מהשורש שנ”ץ (ראשי תיבות של “שנת צהריים”).
החשיבות הרבה שאנחנו מעניקים לשינה קדושה זו, הידועה ביכולתה לרענן כל גוף דווי ומזה עייפות (ראו- מאמרה של סתיו פרז בעלונטור לג), אינה מוטלת בספק.
אחת מדרכיה של העברית המודרנית להתעשר היא ליצור פעלים חדשים משמות עצם או נוטריקונים (למשל הפועל מִחְשֵׁב מן שם העצם מַחְשֵׁב או דִּוֵּחַ מהנוטריקון דּוּחַ [דין וחשבון]). לגבי הפועל הנובע מן השורש החדש שנ”ץ נשאלת השאלה באיזה אופן ראוי להגות את הפועל: האם אני שָׁנַצְתִּי, שִׁנַּצְתִּי, הִשְׁנַצְתִּי או אפילו הִשְׁתַּנַּצְתִּי?
אני מציע להגיד ‘שָׁנַצְתִּי’ ולא ‘הִשְׁנַצְתִּי’ כפי שמקובל להגיד אצלנו, בעיקר מכיוון שבניין הפעיל (הִשְׁנִיץ, הִשְׁנִיצָה, הִשְׁנַצְתִּי, וכו’) נושא משמעות של גרימה. אם הפעלתי את המחשב גרמתי לו לפעול, אם הנמכתי את עצמת הקול גרמתי לקול להישמע בעצמה נמוכה יותר משהיה. לפיכך אם הִשְׁנַצְתִּי כנראה גרמתי למישהו לישון שנת צהריים ולא שָׁנַצְתִּי בעצמי, ולכן השימוש בבניין הפעיל חוטא למשמעות המכוונת של הפועל.
בניין פָּעַל מציין לרוב עשייה עצמית (אָכַל, שָׁתַה, רָץ, אָמַר וכו’) ולכן אני סבור שהוא הבניין המתאים לתיאור פעולת השנץ: אני שָׁנַצְתִּי, אתה שָׁנַצְתָּ, את שָׁנַצְתְּ, הוא שָׁנַץ, היא שָׁנְצָה, הם והן שָׁנְצוּ. שם הפועל של שנץ הוא לִשְׁנוֹץ ושם הפעולה הוא שְׁנִיצָה. כמו כן, אם נשתמש בבניין פעל לציון פעולת שְׁנִיצָה נוכל לשים לב לקרבה במשמעות בין שינה רגילה לבין שנץ, מכיוון שבבניין פעל משתמשים אף לציון פעולות שינה או תנומה: יָשֵׁן או נָם (ולא הוֹשִׁין* או הֵינִים* בבניין הפעיל).
גם בניין פִּעֵל כשר לציון שנץ, מכיוון שגם הוא מציין עשייה (דיבר שיקר חישב עיבד וכו’), אם כי השימוש בו נשמע פחות טוב. ‘שִׁנֵּץ’ נשמע פחות טוב, לדעתי, מ-‘שָׁנַץ’, כמו כן, המילה ‘שִׁנֵּץ’ נשמעת כמו המילה ‘שִׁנֵּס’, כמו בביטוי “שינס מתניו” ובגלל הבדל רב בין הפעלים מבחינת העשייה הפיזית: שינוץ היא פעולת מנוחה והרגעות ואילו שינוס היא פעולה רווית מתח ולחץ.
בשיחה שהייתה לי עם צחי, הגעתי למסקנה שהמונח ‘הִשְׁתַּנַּצְתִּי’ אף הוא כשר לשימוש מכיוון שהוא בבניין התפעל שמציין פעולה חוזרת אל מבצעה, להלן: אם אדם מסוים התלבש, הוא הלביש את עצמו, אם מישהי התגנדרה היא גנדרה את עצמה, וכך, אם מישהו הִשְׁתַּנֵּץ הוא גרם לעצמו לישון שנץ. אני מסתייג מהשימוש בבניין זה עם השורש שנ”ץ מכיוון שהוא מעט מסורבל, והפועל ‘הִשְׁתַּנֵּץ’ מזכיר במידת מה את הפועל ‘הִשְׁתַּנֵּק’ או ‘הִתְפַּלֵּץ’ שמשמען שלילי, ונוגד כמובן את המשמעות החיובית של השנץ.
אסכם ואמליץ להשתמש בבניין פעל לתיאור פעולת השנץ, לנוחיותכם טבלה של כל ההטיות של שורש שנץ בבניין פעל:
