מאמרים וכתבים

להרטיב את המים/ הגר אשתר אני רוצה לספר לכם על משהו שקרה פעם בנתור, לא רחוק מהכינרת. זה מין ישוב

אחרי שנים של ילדות בארמון מצרים, מרוחק מתודעה לאומית ישראלית ולאחר תקופה ארוכה בביתו של כהן מדין, אלוהים מתגלה למשה

"מאימתי קוראין את שמע בערבית? משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן עד סוף האשמורה הראשונה, דברי רבי אליעזר[1]" כמעט כל אדם

הפילוסוף היווני סוקרטס היה בנה של מיילדת. הוא לא ראה עובדה זו כמקרית והעיד על עצמו שכשם שאמו מיילדת תינוקות,

  מגמת ספרות – אלתרמן מול רטוש / שקמה אלישיב דעתו של אלתרמן המובעת בשיר 'אל תתנו להם רובים', שפורסם

ונצא. שיירת תעזוב הישוב, ייגלו כל גיבורי החיל למודי המלחמה לאמור "נחוגה חגינו". ויאמר אביה "לכו עבדו אלוהיכם במדבר ארבעת

   אתחיל בהסתייגות. אל לנו להיות כבולים לתבניות. אדרבא, עלינו להיות מכופפיהן. תובנות תובנה מהתבניות, אך הבינה שלנו, ולא שלהן.

"למה התרנגולת חצתה את הכביש?" "כי היא רצתה להגיע לצד השני?" עניתי. "חכמולוג" הוא ממלמל ומוריד לי סתירה. בחדר חקירות

הגות/מתתיהו שחור לאחרונה, במגמת הגות מודרנית, השלמנו מהלך ארוך שהתחלנו בתחילת השנה ונמשך עד עכשיו התחלנו בתחילת השנה? אולי כדאי

א דמיינו עולם בלי גשם. עולם בו "אד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה". או כזה בו יצרנו