מאמרים וכתבים

לפני מספר שבועות בצהרי יום שישי רגוע ושלב נתפסתי להרהורים בחדרי מדוע אינני נמצא כרגע בתפילה. לאחר לא מעט מחשבה

"וְחַתּוּ גִבּוֹרֶיךָ תֵּימָן לְמַעַן יִכָּרֶת אִישׁ מֵהַר עֵשָׂו מִקָּטֶל: מֵחֲמַס אָחִיךָ יַעֲקֹב תְּכַסְּךָ בוּשָׁה וְנִכְרַתָּ לְעוֹלָם" (עובדיה א' ט'-י') בסוף

גמרא ספקנית בתקופה האחרונה התרחשו במדרשה שני אירועים שגרמו לסערות סביב נושא התפילה. האירוע הראשון הוא קריאת הנשים בתורה, לפני

הגות / נטע לוירר השבוע במגמת הגות סיימנו את הספר הראשון לזמן קיץ – "דרישת הבלתי אפשרי" של סלבוי ז'יז'ק.

ונדרוך. ברעד רגליים, בחרדת קדש. כך שמנו פעמינו אל זך אדמתך הו נטור. תם חורף ויבוא קיץ ועם השמש ועשנן

לפעמים לוקחים לך את הבית, ככה סתם בעל כורחך. המצב בו כבר לא היה טוב כשהיה, אבל באובדן כמו באובדן,

הכלב יקנעם הוא הכלב שנמצא משוטט על גבול קיבוץ הזורע ויקנעם, אומץ על ידי חברי הקיבוץ וזוכה לחום ואהבה. לכלב

חירות, חופש – קבלת בחירה מוחלטת לנהוג ולפעול בהתאם לרצוננו. פסח. חג החירות. חג המצות. חג הקציר. החג שלפיו יודעים

"טוב נו, נמצא את זה כבר בפסח" המשפט הזה חוזר לעיתים לא רחוקות בכלל בבית שלנו, שבו תופעת הדברים שהולכים

מי שיש לו נשמה של יוצר מוכרח להיות יוצר רעיונות ומחשבות, אי אפשר לו להיסגר בתלמודו השטחי לבד, כי שלהבת