הֵסַרְתִּי מִמְּךָ מַבָּטִי
לְגַלּוֹת הַעוֹדֶנִּי זוֹכֶרֶת
הַעוֹדֶנִּי לוֹבֶשֶׁת דְּמוּתִי
וּבְקוֹלִי הַמֻּכָּר מְדַבֶּרֶת
הַעוֹדֶנִּי אוֹהֶבֶת לֵילוֹת
שֶׁל אֵינְסוֹף מַחְשָׁבוֹת וּדְמָמָה
הַעוֹד בְּלִבִּי מִשְׁאָלוֹת
לְנִגּוּן וּפִסַּת אֲדָמָה
הַעוֹד תִּשְׁמָעוּנִי צוֹחֶקֶת
כָּךְ סְתָם, כְּמוֹ אָחַז בִּי דִּבּוּק
הַעוֹד אֶשָּׁאֵב, מְרֻתֶּקֶת,
אֶל סְפָרִים הַלּוֹפְתִים כְּחִבּוּק
הֵסַרְתִּי מִמְּךָ מַבָּטִי
לַעֲטוֹת בְּדִידוּתִי מֵחָדָשׁ
שֶׁשּׁוּב תַּעֲטֹף הִיא אוֹתִי
תִּהְיֶה לִי מִשְׁכָּן וּמִקְדָּשׁ
וּבְשִׁבְתִּי בְּחֵיקָהּ הֶחָמִים
אֶבְנֶה הֲרִיסוֹת חוֹמוֹתַי
וּשְׂחוֹק יַלְדוּתִי וְתָמִים
יָשׁוּב לְדַגְדֵּג אֶת שְׂפָתַי
וְשָׂם, בֵּין קִירוֹת בְּדִידוּתִי,
עוֹדֶנִּי לוֹחֶשֶׁת שִׁמְךָ
לִזְכֹּר לֶכְתְּךָ מֵאִתִּי
לִזְכֹּר כִּי בְּכָל זֹאת עוֹדְךָ
* / ערבה ענבר
השארת תגובה