ארכיון שנתי: 2017

  מעשה בשלושה שהיו עוברים בדרך ירושלים להעלות ספרים נטורה. ושנת גשמים הייתה ויום סוער היה ושעת אפלה הייתה. שאל

במגמה  אנו מנסים לבחון את הקשר (ואם בכלל יש כזה) של האנשים לאדמה שעליה הם חיים- באופן כללי, וביתר פירוט

"כל השונצ הלכות בכל יום, מובטח לו שהוא בן העולם הבא". "שנ"צ הוא בזבוז זמן", "רק ביינישים ופנסיונרים ישנים שנ"צ",

ההודעה הבאה מנוסחת בלשון זכר ומכוונת לגברים שהיו זכרים כאחד. חלקכם אולי ראיתם אותי מסתובב ברחבי הקמפוס עם מכנסי ניילון

להרטיב את המים/ הגר אשתר אני רוצה לספר לכם על משהו שקרה פעם בנתור, לא רחוק מהכינרת. זה מין ישוב

אחרי שנים של ילדות בארמון מצרים, מרוחק מתודעה לאומית ישראלית ולאחר תקופה ארוכה בביתו של כהן מדין, אלוהים מתגלה למשה

"מאימתי קוראין את שמע בערבית? משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן עד סוף האשמורה הראשונה, דברי רבי אליעזר[1]" כמעט כל אדם

הפילוסוף היווני סוקרטס היה בנה של מיילדת. הוא לא ראה עובדה זו כמקרית והעיד על עצמו שכשם שאמו מיילדת תינוקות,

  מגמת ספרות – אלתרמן מול רטוש / שקמה אלישיב דעתו של אלתרמן המובעת בשיר 'אל תתנו להם רובים', שפורסם

ונצא. שיירת תעזוב הישוב, ייגלו כל גיבורי החיל למודי המלחמה לאמור "נחוגה חגינו". ויאמר אביה "לכו עבדו אלוהיכם במדבר ארבעת