דבר המערכת

“לך לך מארצך וממדרשתך אל הארץ אשר אראך” קרא אלינו האל. “ואיה אותה הארץ?” נשאל. “ארץ ברי יהודה” ענה “שם נחתום ישנו, ויאפה פת בגו לכל הארץ”. ונשכים בבוקר ונחבש החמור ונאמר “מדוע זה ניקח החמור?” ונשב החמור אחרינו. ונלך מרחק ב’ ימים עד שער יישוב ונשב ונמתין לטרמפים.

ונשמע שאון קול מים רבים; תסמורנה שיערות ראשינו, ונראה אור גדול ואחריו רכב אש וסוסי אש ואחריהם מרכבת האל תתגלה. ונפער פיותינו ונפעה באימה ונאמר “מה נורא המקום הזה! אין משכן אלוהים כי אם בטרמפיאדה”. ותעצור המרכבה ותקרא “אם לגמלא אסע, תבואו?”. ונען ונאמר “מה לנו ולך בן בלייעל. חלק בך לנו אין, ונחלה לאו”. וייסע ויתר לנו אך שובל האבק.

ויהי הבא אחריו ויאמר “הוי עם נרפים, מה לכם כי תשבו? קומו ולכו, אחזו בקרנות השער וטלטלוהו כי עמי תצאון”. ואלך אני אל השער ואשלח ידי בו, ויקרא אלי אחי מן הטרמפיאדה ויאמר “אל תשלח ידך אל השער! נוכל הוא הלז, ולא ייקחנו”. ואביט אליו ואומר “אוי לך רשע! אלמלא מוראה של מלכות חיים הייתי בולעך”. וארדוף אחריו לא אטה לנטות ימין ושמאל עד אשר נעלם בעשן.

ויהי אחר כל הדברים האלה ויאמרו רעי “נתנה ראש ונשובה נטור. איה אלוה אשר ציוונו מולדתנו לעזוב”. וילכו כולם ואותר אני לבדי. ויאמר אלי האל “מה לך פה?” ואומר אליו “קנא קנאתי אליך, כי עזבו בריתך בני ישראל ואת טרמפיותיך הרסו”. ויאמר האל “טוב הדבר בעיני על כן אשב לך כגמולך אלף מונים”. וימן מחצלת מתעופפת וישלחני אל מעבר ללהט חרב מתהפכת אל גן עדן מקדם ארץ בני יהודה, ושם נחתום אפה לי לחמו, ואסעד מפת המלך מדי יום ביומו בסוכה מעור לוויתן.

עתה למד ושמע, ולדברי תקשיב / דע נא את אשר לאפיקורוס תשיב

כי גם ביום צום, חלש מתענית / בהסעה אל נא תבטח, וגם לא במונית

השארת תגובה