בניין משושה בגולן \ נצר לאו
לו בדרככם עצרתם לפוש בגולן,
במישור הצהוב שהרוחות בו מכות.
תזכירו אותי למי שעוד גר שם,
הן פעם הייתי כאחת הרוחות.
ולו בדרככם תתקוף אתכם סערה,
ותזדקקו למקלט מפני רוח קדים,
כנסו לבניין משושה שנמצא שם,
מלאו את ליבכם ברוחות הלומדים.
וכשהשרקיה תחלוף והמלקוש יסיים,
צאו, רקדו במרבדי פרחים ירוקים.
שמיים כחולים ושמש וצחוק,
משבים של אביב את גופי מנשקים.
כשתעצרו שם לפוש ודאי תפגשו,
רוחות חזקות כאז גם היום,
רגבי אדמה וחיוך מאוהב,
כך אני זוכר את מראה המקום.
הו לו טיילתם בצפון האהוב,
במישור הצהוב שהרוחות בו מכות,
אנא מכם דרשו בשלום המקום,
הן פעם הייתי כאחת הרוחות.
ולו רק נכנסתם לבניין משושה שם,
בו הרוחות שבלב חזקות מהכל,
חבקו הלומדים ודרשו בשלומם,
הן פעם הייתי כאחת הרוחות.
חזרה אל: עלונטור – גליון כ”ט