* (כרגיל מאוחר) / ליאל בן דוד

 

כרגיל מאוחר/ האורות עוד דולקים

בקרוב יכובו והלילה יצנח

כשמיכה קרירה על פני היום הנגמר

ושוב לא אראה את פניכם כתמיד.

 

את פניכם שזרחו בקצווי הזמן

כמנהרות של נוהר אל עבר מתמשך

בו כולנו הווים או הווינו רק קצת

בדיון תמידי ומסתעף

הנקודה היא רק כתם זעיר באופק

העתיד הדחוק אל פינת התודעה

נשמר בבקבוק לשימוש אפשרי.

 

 

 

היה מדהים לראות אתכם צומחים.

 

 

חזרה אל:  עלונטור – גליון כ”ח

השארת תגובה