מבחן של מוסר / עמית זגורי

 

הַיֵשׁ כְּתב סנגוריה על איש הצבא
שדמותו (דמות גיבור?) מעולם ניצבה
כְּמבחן של מוסר: אִם יָפֶה כאייל
או כָּעוּר כְּמפלץ? – ישאל עם מחוּלל.

מעניין להשוות בין מקרה הלוחם
לשמעון ולוי, לחמור אבי-שכם;
הנוכל לכנות קרבננו ‘דִּינָה’
ואולי להבין, להסיר הטינה?

(אם נמצא לפנינו בעייתיוּת
לייצג בעצמנו כזו אישיוּת
דעוּ שלא באמת למאיר הר ציון
אכוון, כי אם רק לבטא רעיון)

אם נשפוט אליבא דעמנואל קאנט
בודאי נתנכר לאותו מילטָנְט…
‘יעקב’ אז נגיד בעומדו דומיה
‘ישראל הוא אשר אז בחר לו לְיָה’.

כן אכן, ייתכן, במדינת שומרי חוק
לא ראוי כך איסור לבטל ולמחוק;
אך לוֹ אומץ ושריר וּרְגָשׁוֹת של נַקָם
פוֹעמִים בְּקרבו של האח שֶׁהִכָּם.

לא פשוט ולא קל לעמוד ולמחול
לרוצח מטמין גוף אחות תחת חול:
יגונה הנכה שללב לא מבין
שלָרגש כּוֹחֶשׁ, שמכחיש כֵּאֱבין.

ומנגד כואב להשיב על מכאוב
וכוחות נפשיים עצומים יש לשאוב.
יש שאיש מבקש להוסיף אש לאש,
ממילא עולמו כבר גועש ורועש.

לא מידה במידה, לא פָּטוּר בלא כלום,
כי אם להט החרב, איפוק בו גלום.
לוּ יוסר נא החסד, הדין לא ייקוב –
רחמים בָּם תִּצְהַל שושנת יעקב!

 

חזרה אל: עלונטור – גליון כ”ג

השארת תגובה