שירה

אָהַבְתִּי לְהִתְפַּעֵם בִּקְלִפַּת בְּשַׂרְךָ וּבְאוֹן חִצּוּב גּוּפְךָ וְנָעֲמוּ לִי שָׁעוֹת בָּן רָקַעְתִּי בְעֹז־עָצְמָתִי מַעֲנִית רוּחֲךָ. אֶפֶס כִּי מַרְגּוֹעַ נֶפֶשׁ־בְּנֶפֶשׁ חֻלַּם

  ובחרת בחיים החיים והמוות נתתי לפניך הברכה והקללה ובחרת בחיים למה אמרת לי?? שיט סליחה חשבתי שזה ברור אין

האמת היא חרב פיפיות נוטפת דם בשני צדדיה. היא כואבת. היא טומנת בחובה עמוק מדי את ההערכה והדרך החדשה, אך

ופתאום אתה נמצא בלב שדות ירוקים והרוח מפזרת את שערך המגולח בזמן שאתה נוסע ברכב הברזל הקר עת שקיעה ממלאה

הסתכלתי על הבוקסה שלי היא הסתכלה עליי בחזרה מעלה בי הרהורי כפירה אנחנו משחקות בקרב המבטים הזה כבר יומיים וכל

שמעתי תוף אחד אומר שיבוא היום שמעתי עוד קולות ברקע הסגול כן היו שם גם מדים וגמדים והיתה זיקנה בפתח

זה שקר יפיפה להאמין בו לנצור אותו קרוב קרוב אני לא מעגל רנדומלי זה רק משחק שחייבים לשחק בו אני

גיליתי ששעה יכולה להתקצר לקצת פחות, לפעמים יותר מעשרים דקות שמופיעות על הצג במסך. ואין לי איך להעריך את הזמן

  מגבעת התנ”ך מתמשכת הדרך למטה אל גיא בן הינום. מעליה בנויות אבן, אבן לגשר קשה ויציב ומשקיף על הנוף.

מאז נטור אני לא נהנית מרומנים יש משהו במוצא הזה שמעורר בי זכרונות עמומים של חולצת KAPPA ומכנסי פלפלים דהויים