תמר ארנון

הגות מודרנית / זמירה גוטמן  ואחרי שלמדנו נרקיסיזם אצל פרויד וחזינו במגלומניה הבאה לידי ביטוי אצל ניטשה, החלנו בקריאת התזה

מאז נטור אני לא נהנית מרומנים יש משהו במוצא הזה שמעורר בי זכרונות עמומים של חולצת KAPPA ומכנסי פלפלים דהויים

בפרשתנו מסופר על תהליך בניית המשכן כחלק מהתהליך הכללי של ספר שמות- הפיכת בני ישראל לעם, ממלכת כהנים וגוי קדוש,

“מאימתי קוראין את שמע בערבית? משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן עד סוף האשמורה הראשונה, דברי רבי אליעזר[1]” כמעט כל אדם

זהו איננו מאמר טיעון, אלא שיתוף רגשות. ייתכן ואינו יחדש לכם דבר, וזוהי איננה מטרתו. בשנה בעברה הייתי מודעת (יחסית