עלונטור

חלק ו הרעיון של חיסון הוא כזה: לגוף יש מערכת חיסון, שאיך שהיא עובדת זה שכל חיידק מזיק שחודר לתוך

"הם נסעו מחור הגדגד ליטבתה! בטח היה להם יום מוזר." (מרים מפגינה חוש היסק בריא לאור מסעי בני ישראל)  

הספרות שוב אינה לי תרופה; לא אבחין בין שפיות ופסיכוזה. הקריבוני עגלה ערופה ורשמו לי אבחון של נוירוזה. עולמי דאגה

  תמונתך לי מימד ועוד שניים מזכירה לי קישוט על מרבד. דמותך גופך האסור מתירה לעיניים אלא לראותך בלבד.  

  אם תרצי, אקטוף למענך אלפי הצלחות. אשב לידך ואשמע עוד ועוד- את אלפי סיפורייך, על אותו יום אפור. ואת

הבל פי מתערבל מול פני הקרירים באפי ריח טל מליל אמש מעליי מרצדים זהרורי הדבורים ורגליי נסוכות בוץ ושמש לראשי

מה יגיד עכביש בראותו רגל איש מתקדמת אליו? 'אלהי האדיש, רחמים לא תקדיש ליצור נעלב?' מה יחשוב בן אנוש בלבו

עמידת מוצא/ רכונה מעט אצבע על ההדק/ זיעה נוטפת על הלחי השיער הערמוני שובב/ העיניים מצטמצמות מול המטרה/ ניצבת דוממה

בימים הקרים של החורף, כשאני קצת עצובה ולבד, מבטי מטייל תכופות לכיוון הרצפה ואני מוצאת את עצמי תוהה: בשביל מה