Uncategorized

עלוֹנטוּר עלונטור – גליון פ"ג – ב' ניסן התש"ף 27.03.2020 תוכן ענייני דבר המערכת פרשת השבוע – ויקרא / דניאל

"מוזר לי לראות אנשים מנקים בנטור" – רוני סלמה בוגרת ראויה "אני מאגניבה. אני קולית." – ערבה קובעת עובדות בשטח

לאט לאט הגן מתעורר. קרני השמש מחפשות את הפרחים, והם מביטים סביב, מבולבלים. חתול מתמתח בפינה, מנער שרידי שינה אחרונים

הֵסַרְתִּי מִמְּךָ מַבָּטִי לְגַלּוֹת הַעוֹדֶנִּי זוֹכֶרֶת הַעוֹדֶנִּי לוֹבֶשֶׁת דְּמוּתִי וּבְקוֹלִי הַמֻּכָּר מְדַבֶּרֶת הַעוֹדֶנִּי אוֹהֶבֶת לֵילוֹת שֶׁל אֵינְסוֹף מַחְשָׁבוֹת וּדְמָמָה הַעוֹד

כַּדּוּר יָם נָח בֵּין הַיָּדַיִם הַשֶּׁמֶשׁ שׁוֹקַעַת מֵעַל גַּלִּים הַמְּשַׂחֲקִים בְּתוֹפֶסֶת הִגִּיעַ הַזְּמַן לַעֲזֹב. אַחַת הַיָּדַיִם נָעָה בְּאִטִּיּוּת פּוֹתַחַת אֶת

אני הולך אני נפגש, ועובד, ולומד אני לא יודע לאן אך אני מקשיב לציווי "לך לך" אני חייב ללכת "מארצך"

כשנולדתי הוא כבר היה זרוע בי. כל שנה התגלה יותר, התקרב יותר. דווקא עכשיו כשהוא רחוק הזיכרון קרוב יותר. עם

בְּלַיְלָה רוֹתֵחַ בִּירוּשָׁלַיִם הַקָּרָה בְּחֹדֶשׁ אַדָּר (תָּמִיד קַר בְּפוּרִים) אֲנִי כִּמְעַט בַּבַּיִת סוֹף- סוֹף וְרַגְלַי אֵינָן חָשׁוֹת יוֹתֵר גּוּפֵי מְעַקְצֵץ

כשהכל ייגמר אקח אותך איתי למקום שהיה לגמרי שלי כל שקיעה וכל אבן חרוטות בליבי כל פינה וכל חדר הם

מאמר רציני זה הוא המשך למאמר שפורסם בשבוע שעבר בעלונטורנטיבי, והוא מסביר את אתחלתא דגאולה בה אנו נמצאים, או יותר