מאמרים ויצירות

וכל זה גורם לי לתהות כשהן שרות ביחד- זו מקהלה? וסך הצלילים- הם מנגינה? אני תוהה באוסף הצלילים הצורות המילים

כמיהה, כיסופים, געגוע, ערגה התרפקות — דקויות השפה העברית מגלות לנו כי לתחושה העדינה והחמקמקה הזו יש אינספור מנעדים ובה

קודם כל יש רוח. רוח מהסוג שמעיף ענפים רקובים וזרדים, לא יותר מזה. אחר כך בא החול. חול צהוב לבנבן

  המטרה של האגואיסט היא למקסם את עונגו ולצמצם את סבלו במהלך חייו. תורה זו מסבירה איך על האגואיסט להתנהל

בשבועות האחרונים אנו יושבים מרותקים לספה ולטלפון בגלל המצב הבטחוני. בזמן בו אנחנו יושבים בבית דבוקים לטלויזיה וצופים במשדרים האינסופיים

. הביטוי "מות המחבר" הוא אחד הביטויים השחוקים ביותר במדרשה שלנו ובכלל בשיח הספרות והפילוסופיה כיום.  השימוש בו מאוד יעיל;

בראשית נברא הזכרון שנאחז בו האדם הראשון, שנולד לעולם מדברי.   בראשית הגיע רוח שהשאיר סימן שלא שוכח את מסעו

חברַי, שותפַי, ידידַי, יש עניין שמציק לי קמעא; העניין מסובך בודאי, ובשל כך בי עולה הדמעה. מעשה שהיה – כך

אדם דתילוני, מה יש לו בחייו? / קם בבוקר בלי אלוהיו / מניח ראשו בלילה על כרית ספקותיו / ובין

מה שלא ידעתם עליי, זה שיש לי ילד מחמד. הוא קטן כל כך שעיניו צלחות לנוכח פרצופו. שערו בהיר כחיטה,