חיים ומוות ביד המתאבד / סמי וורטמן

“בעיה פילוסופית רצינית באמת יש רק אחת: התאבדות. לפסוק אם כדאי לחיות את החיים האלה, או לא כדאי, פירושו לענות על שאלת היסוד של הפיולוסופיה”(11). למה לא להתאבד? למה אנשים רוצים למות? האם יש משמעות לחיים? אם כן – מה המשמעות? נדון בשלוש גישות לשאלה למה כדאי או לא כדאי להתאבד, מתוך ‘המיתוס של סיזפוס’ (אלבר קאמי), ‘ורוניקה מחליטה למות’ (פאולו קואלו) ו’העבר’ (אסגר פרהאדי). ישנה האמירה הידועה “ככל שאתה לומד יותר אתה מבין שאתה יודע פחות”. בעולם המודרני, בו יש הרבה פחות מסתורין, החיים הרבה יותר פשוטים וכל אדם כפוף רק לעצמו, ולא לישות עליונה כלשהי. עקב כך אנשים מתקשים למצוא סיבה לחיות. נראה שהמאמר הזה הוא פסמיסיטי לגבי החיים ולגבי המוות (בגלל נושא התאבדות). אדרבה, הוא מלא אופטימיות, רצון ואהבה לחיים. כל אחד מהטקסטים האלה מציג אנשים שחושבים שהם רוצים להתאבד, אבל בסופו של דבר מגלים למה כדאי לחיות בכלל ומהי הסיבה הספציפית בגללה הם רוצים לחיות. 

בספרו ‘המיתוס של סיזיפוס’ פותח קאמי עם המשפט שצוטט לעיל, ואז טוען שאנשים מתאבדים רק בגלל עקרונות ולא בגלל אמת מדעית. לדוגמא, כשרצו להוציא את גלילאו גלילי להורג על זה שהוא טען שכדור הארץ סובב סביב השמש ולא להפך הוא חזר בו מטענתו למרות שזו היתה אמת מדעית. עוד הנחת יסוד שמציג קאמי היא שאין ישות גדולה מעלינו, וכשהחיים האלה נגמרים הם נגמרים. בגלל שאין ישות גדולה מעלינו אז לחיים אין משמעות מעבר לחיים עצמם, ולכן השאלה האם כדאי לחיות או לא לחיות היא אבסורדית. בגלל שיש משמעות רק לחיים עצמם בתוך החיים עצמם, אז ללחיות יש משמעות עצומה, ולכן לא כדאי ואפילו אסור להתאבד. צריך להאמין שהעולם אבסורדי, צריך להאמין שיש לנו חירות, ורק אז נחייה את חיינו במלואם.

‘המיתוס של סיזיפוס’ הוא סיפור מפורסם במיתולוגיה היוונית שמופיע לראשונה באודיסה ומספר כך: “גַּם אֶת-סִיזִיפוֹס רָאִיתִי בְּעֹצֶר עִנּויָיו הַגְּדוֹלִים: גּוֹלֵל בִּשְׁתַּיִם כַּפּוֹתָיו אֶבֶן-הַמִּדּוֹת הַגְּדוֹלָה. וְהָיָה בְּגָלְלוֹ הָאֶבֶן, נֶאֱחָז בְּיָדָיו וּבְרַגְלָיו, עַד פְּנֵי הָרָמָה יְבִיאֶנָּה, כְּבָר יֹאמַר לְגוֹלֵל אֶל-עֵבֶר שִׂיא אוֹתוֹ הָר, וְהַכֹּחַ הַגָּדוֹל הוּא יַהַפְכֶנָּה. שׁוּב תִּתְגּוֹלֵל הָאֶבֶן זוֹ הַנּוֹכֶלֶת לַשָּׂדֶה. שׁוּב יַסִּיעֶנָּה מִמְּקוֹמָהּ מִתְמַתַּח מְלֹא אָרְכּוֹ, אֲבָרָיו יִזְּלוּ שִׁפְעַת זֵעָה, וְאָבָק יְכַסֶּה אֶת-רֹאשׁוֹ”(12). סיזיפוס מגלגל אבן במעלה הר כל יום רק כדי שהיא תיפול בסופו. העונש שלו הוא הנורא ביותר – חסר תכלית וחסר תקווה. אולם, סיזיפוס מוצא במה “לאחוז”. בשניה שהאבן נופלת, ולפני שסיזיפוס יורד שוב מההר, הוא מרגיש מלא ושמח על המאמץ של היום. אם סיזיפוס מרוצה מעצמו ולא מוותר, על אחת כמה וכמה כל אדם שיש לו את הבעיות שלו שבגללן הוא חושב להתאבד. האושר והאבסורד תלויים אחד בשני.

‘ורוניקה מחליטה למות’ הוא ספר של פאולו קואלו, שיצא ב1998, ומתאר בדיוק את זה – ורוניקה מחליטה למות. בעמוד הפותח את הספר היא מספרת על כך שהיא רוצה להתאבד ולוקחת כדורים. המחשבות שלה לפני המוות סובבות סביב העובדה שהיא רוצה שההתאבדות שלה תגרום הכי מעט נזק לאנשים הסובבים אותה, לכן היא לא רוצה להתאבד על ידי קפיצה מבניין או חתיכת ורידים. האם יש חיים לאחר המוות? בזמן שהיא מתה ורוניקה משאירה אחריה מכתב בו היא מספרת שהתאבדה בגלל שאנשים לא יודעים איפה המדינה שלה ממוקמת בעולם, אבל זאת לא הסיבה האמיתית. הסיבה הראשונה להתאבדותה היא שהיא עברה את השנים הכי טובות של חייה ומעכשיו היא רק מאבדת דברים – חברים וחושים, והשניה היא שהיא רואה שהעולם שבור ולא מצליחה לתקן אותו. אחרי ההגיגים הללו היא מתעלפת וההתאבדות שלה כושלת. היא מתעוררת בבית משוגעים ושם מצטערים לבשר לה שנשאר לה רק עוד שבוע אחד לחיות. היא שמחה מזה (כי היא עדיין הולכת למות), אבל ככל שעוברים הימים היא מוצאת עוד ועוד סיבות לחיות – היא מעריכה את הדברים הקטנים ומוצאת לעצמה אהבה, והיא לא רוצה למות יותר. מה שהיא לא יודעת זה שהרופאים שבדקו אותה שיקרו לה ועשו עליה ניסוי חברתי – אם אתה חושב שאתה הולך למות כל רגע, האם תעריך את החיים יותר? ורוניקה עונה להם חד משמעית שכן. בסוף הספר היא בורחת מהמתחם וחושבת שכל יום הוא היום האחרון שלה עלי אדמות. ורוניקה מדגימה באופן מושלם את העקרונות עליהם עומד קאמי – היא מתאבדת מתוך עקרון, וכשהיא מבינה שלחיים אין משמעות (כי היא לא יכולה להספיק כלום בשבוע שנותר לה) זה מה שמביא משמעות לחיים.

בסרטו The Past הבמאי האיראני אסגר פהארדי (ביים את שני הסרטים זוכי האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר (A Separation (2011 ו- (2016) The Salesman) מדבר על גבר שהולך לבקר את אשתו לשעבר כדי לסיים את הליכי הגירושין שלהם. שם הוא פוגש את החבר של אשתו איתו היא רוצה להתחתן. אשתו של אותו חבר נמצאת בקומה (coma) בגלל שהיא ניסתה להתאבד. בתוך הסרט הדברים מסתבכים וכולם חושבים שהיא ניסתה להתאבד בגללם, אבל בסוף אנחנו מגלים למה – היא חשבה שבעלה שוכב עם העוזרת שלו בחנות (היא טעתה, הוא שכב עם אחת הלקוחות שלו – זאת שהוא מתכנן להתחתן איתה עכשיו). זהו, שום דבר לא מסובך, אין אף עקרונות נעלים, שיחה אחת פשוטה עם בעלה היתה פותרת את העניין. היא לא רואה אף אחד שמתרכז בחיים שלה ולכן היא מחליטה להתאבד.

ביהדות התאבדות היא אחד הדברים הכי חמורים שניתן לעשות. אם אתה מתאבד אתה לא יכול להיקבר בבית קברות יהודי, אלא רק בקצה שלו. זה בגלל שביהדות יש ערך עליון לחיים עלי אדמות והמעשים שלנו כאן הם החשובים ביותר. מחשבות על התאבדות נשמעות כמו הדבר הכי לא בריא לעשות, אבל כשמתחילים לחשוב על זה מבינים שאם חושבים על המוות חושבים גם על החיים ועל הערך העליון שלהם, כי אנחנו לא יודעים מה בא אחר כך.

(11)  המיתוס של סיזיפוס עמוד 13
(12)  אודיסאה, ספר 11, שורות 593-600

השארת תגובה