עברנו בשבועות האחרונים במגמה שינויים, החלפות, סיכומים טרום סיכום זמן חורף. חתמנו לעת עתה את העיסוק במשוררים הקודמים לדור המדינה (ברובם-דור התחייה) עם הדס.
מירב נכנסה ביום שני בשבת לכיתה 4 ולמגמת ספרות. פתחנו בסבב של משורר.ת אהוב.ה על כל אחת.ד והתחלנו ללמוד. אחרי השיעור של עידו (לפני כמה שבועות) על דן פגיס, שנמצא בתפר בין הדורות, עברנו לדוד אבידן. צירופי מילים, שנינויות, ומטבעות לשון מעוותים. עוקצנות, ציניות, חדות. טעמנו ממנו על קוצו של יוד והמשכנו במסענו ללמוד את זך.
נתן & נתן.
אחרי שיטוט ארוך בכתביו ויצירותיו של אלתרמן בליווי הדס, גיחה למאמר של נתן זך ושיח סביב חרדת וחדוות ההשפעה התמקדנו במר זך ונתנו לו את הבמה. או כמו שהוא היה אומר:
רֶגַע אֶחָד שֶׁקֶט בְּבַקָּשָׁה. אָנָּא. הוא (במקור “אני”)
רוֹצֶה לוֹמַר דְּבַר מָה.
קושי, סתמיות, מורכבות. קטיעות מטמטמת, זכיות-בקיצור.
התגבשנו סביב החלטה לייצר משהו ספרותי משלנו שיתפרסם לסיום זמן חורף ויעביר מעט מהחוויות שלנו כמגמה וכיחידים מעולם הספרות. הקריאה והכתיבה. הלמידה והחשיבה. והיצירה…