שלוש מגמות תחת קורת גג אחת #3

 

מגמת ספרות – אלתרמן מול רטוש / שקמה אלישיב

דעתו של אלתרמן המובעת בשיר ‘אל תתנו להם רובים’, שפורסם בשנת 1934 די ברורה. כתגובה לשיר זה כתב יונתן רטוש “תנו להם רובים” בשירו ‘אל הנשק’.

בשירו של אלתרמן, ננקטת גישה פציפיסטית. הוא מדבר מנקודה פוסט טראומטית על המלחמה ותוצאותיה על חיי החיילים. בשיר הוא מדמה את החיילים לילדים, ובכך מנסה להעמיק את המסר הביקורתי שלו על שליחת אנשים להילחם למטרה שלאו דווקא ידועה להם.

רטוש, שעונה בצורה מסוימת לשירו של אלתרמן משתמש בביטוי ההפוך ” תנו להם רובים”, ובכך מראה את עמדתו הלוחמנית למשעי על ידי קריאה לנוער העברי לקחת נשק, להילחם, ואם צריך גם למות למען האדמה.

קשה לי לתפוס את דעתו של רטוש. היא נראית לי כמשהו שגורם לקידוש המוות ולקלות ההרג. דברים אלה פוגעים בחברה וגורמים לכך ששאיפתם הגדולה של נערים צעירים היא למות למען הארץ והאדמה. איני אומרת לא להילחם ולא להגן על הארץ. אמירתי היא לשמור על טוהר הנשק להילחם בצורה הנכונה ביותר, ורק כשיש בזה הכרח. בנוסף יש לשמור על ערכים טהורים גם בזמן הקרב, ולזכור שלמלחמות יש השפעה גדולה על הנמצאים בקרב, ועל המשך חייהם הבוגרים שמשתקף בשירו של אלתרמן המדבר כפגוע מלחמה. בסופו של דבר אין לאן לברוח. חיילים הם אנשים בגילנו וכמותם גם אנחנו עדיין ילדים.

 

מגמת הגות / בר צזנה

השבוע בהגות התחלנו לקרוא את כתביו של פרויד.
אני מניחה שרובכם מכירים חלק כזה או אחר מהתאוריה של פרויד. גם אני הכרתי חלק לפני כן, כי כמעט בכל שיעור מבוא לפסיכולוגיה מציגים בפשטנות את אחד משני המודלים המוכרים יותר שלו, הטופוגרפי או הסטרוקטורלי. במקרה הטוב של שיעורים מעמיקים יותר מזכירים גם את המודל הפסיכוסקסואלי.
המודל הטופוגרפי הינו המודל שמציג את הנפש כשלוש רמות של מודעות, “המודע” “הסמוך למודע” ו”הלא מודע”. לרוב מדמים את המודל הזה לקרחון שקצהו הגבוה והבולט זה המודע, נמוך יותר ממנו זה הסמוך למודע ומתחת למים נמצא הלא מודע.
המודל הסטרוקטורלי מחלק את הנפש לשלוש רשויות המנהלות את הנפש: סתמי, אני ואני עליון. הסתמי הינו החלק בנפש האדם שמכיל את הדחפים הבסיסים ביותר ומנסה לספק אותם במידיות, בעוד האני העליון מורכב מהערכים ומהמוסר שלנו. האני מנסה לפשר בין הסתמי והאני העליון בהתחשב באילוצי המציאות.
התיאוריה הפסיכוסקסואלית מתארת את שלבי ההתפתחות בגילאים המוקדמים, שמעצבים את אישיותנו ומשפיעים עלינו
בהמשך כל החיים. השלבים הם אוראלי, אנאלי, פאלי, חביוני וגניטלי. הליבידו, כוח המיניות והחיים על פי פרויד, מופנה בשלבים הללו לאזורי הגוף השונים. האנרגיה שמופנית למקומות שונים גורמת להתפתחות של צדדים שונים של האישיות שלנו. אם באחד השלבים יש התמודדות לא תקינה, כמו חוסר או עודף תשומת לב לדחפיו של הילד עלולות להתפתח אצלו הפרעות נפשיות כאלו ואחרות.

 

 

מגמת מחשבת ישראל / תם גיאת

השבוע התחלנו נושא חדש אחרי שסיימנו בשעה טובה עם ההרמנוינוינויטיקה!
צללנו לתוך הגותם המרכזית של שניים מההוגים המובילים בהיסטוריה של מחשבת ישראל- ספר הכוזרי של רבי יהודה הלוי ומורה נבוכים של הרמב”ם.
לכל אחד משני הוגים אלו, יש את הדרך הייחודית לו שטבע במחשבה היהודית להתמודדות עם עולם המחשבה החוץ יהודי, ואת הדרך הייחודית בה הוא תופס את  האמונות, האירועים המכוננים, המצוות, המסורות, מהות האדם, בריאת העולם, וכמובן שגם של בורא עולם.
בספר הכוזרי, אליו אנו ניגשים בפעם הראשונה ומהווה את הלימוד המרכזי שלנו, מכריכה לכריכה (בעוד מורה נבוכים נלמד כהשוואה) מציג רבי יהודה הלוי סיפור מרתק, שדרכו ודרך הדיאלוגים בו מועברים רעיונותיו.
היה היה מלך, אשר לו ממלכה, ושמה כוזר. המלך היה איש דת אדוק, בדת הכוזרים כמובן. הוא היה זהיר מאוד במצוות, שימש בהיכל והקריב קורבנות בלב שלם.
אולם, לילה אחר לילה, חלם המלך את אותו החלום שוב ושוב. ובחלום, ראה מלאך שמשמיים בא אליו ואמר לו כך: “כוונתך רצויה בפני האלוה, אבל מעשך אינו רצוי”.
מלך הכוזרים מחליט לצאת למסע, לדרוש ולחקור בדבר האמונות והדעות. הוא נפגש עם פילוסוף,עם מוסלמי, עם נוצרי ולבסוף עם יהודי. לאחר שיחה ממושכת, דיונים ושאלות, מתייהד מלך הכוזרים ועימו רוב הכוזרים אשר איתו.
בשבועות הקרובים אנחנו נקבל הזדמנות להצטרף למסע של מלך כוזר, לחוות אותו יחד, ולהתמודד עם המחשבות והתובנות שעולים לנו ולו במהלכו.

השארת תגובה