בנות מחזור ד’ קיימו בשנה שעברה חבורת משמר בשם ‘חבורת בנות’- חבורת לימוד של נשים בלבד סביב נושאים ‘קלאסיים’ של נשים (כהגדרתן): שמירת נגיעה, דימוי גוף ,הטרדות מיניות וכו’. החבורה קמה מתוך התחושה ששררה בקרב בנות המחזור- התחושה שאין להן מרחב בטוח לדבר בו בבית המדרש, שהמרחב הוורבלי הזה שייך לאחרים ולהן פשוט אין בתוכו מקום.
במשמר האחרון קיימנו אנחנו, בנות מחזור ה’, חבורת בנות בה בחנו את עצם קיומה של חבורה שכזו. האם אנו רוצות אחת כזאת? האם אנחנו צריכות אחת כזאת? למה היא תגרום?
לדעתי ותחושתי האישית, אין צורך בקיום חבורה כזאת. זוהי התבדלות מבית המדרש ללא אף סיבה הגיונית. אין אף חבורה אחרת שמיועדת לקבוצה מסוימת בלבד, למגזר מבודל שהוא. ומדוע שתהיה?
אם מטרת החבורה היא דיבור על נושאים שמביך וקשה להעלות אותם בחבורה מעורבת אנחנו פשוט בוחרות בדרך הקלה. אין ספק שמותר להתבדל ולהתבודד לפעמים. אך יצירת מרחב שכזה עלולה להיות ממכרת. אל לנו לשכוח שעולמנו-בית מדרשנו, חיינו- הם מעורבים. בסופו של דבר הנושאים המביכים האלו פוגשים אותנו ביום-יום ונוגעים לכולנו. כשנפגוש בנושאים אלו במהלך החיים נפגוש בהם יחד בנים ובנות גברים ונשים. מדוע שלא נלמד אותם יחד?
אין לאף אחד או אחת מאיתנו בעלות על בעיות דימוי גוף, שמירת נגיעה, חוויות לא נעימות הקשורות במין ובמגדר השני ועוד. הדרה של גברים ממרחב שכזה, כלומר מרחב בטוח המתעסק בסוגיות אלו ברגישות אין סוף, פוגעת באלו שהנושאים האלה רלוונטים להם. ופוגעת גם בנו הנשים- איך יוכלו הגברים שסביבנו לעזור לנו לפתור בעיות העולות מחיינו המשותפים אם הם אפילו לא מודעים לבעיות האלו? ומי ייספר להם על עצם קיומן אם לא אנחנו? איך הם יידעו שאנו מרגישות שאין לנו מקום בבית המדרש ואיך יוכלו לתקן זאת? כולנו חיים בחברה שבה מתרחשות סוגיות כמו זו של תא”ל בוכריס או משה איבגי (ולצערנו הרשימה עוד ארוכה). זוהי בעיה בחברה של כולנו. וכולנו צריכים לתקן אותה, לשנות אותה. איך נוכל לשנות את העולם עם רק חצי ממנו?
אני מקווה שבמחזור שלנו אף אחד ואחת לא פוחדת לדבר. אל לנו לשכוח שמתוך הצורך הזה קמה החבורה של בנות ד’. אם אין לנו צורך שכזה, המשכת החבורה תהיה פשוט המשכת מסורת חסרת תוכן. היא אולי תפתח הווי נחמד ביותר לבנות- אבל הווי מקומו במשבצות אחרות, ולא תוך הדרה של קבוצה.
איני יכולה למנוע מחבורה שכזו להתקיים. זהו בית מדרש חופשי העוסק במגוון נושאים רלוונטים יותר או פחות לחיי היום-יום שלנו. אני רק יכולה לקוות שאם חבורה כזו תתקיים היא תהיה שלב ראשוני, כחלק מתהליך שסופו בלימוד משותף.
בואו נאתגר את עצמנו במחזור וכמדרשה. בואו ביחד נעסוק בסוגיית השוויון והמחסור בו, בסוגיית הדיכוי המגדרי והדיבור הכוחני. בואו ניצור ביחד מרחב בטוח לכל אחד ואחת מאיתנו. בואו נלמד יחד.