רְעֲשִׁים קוֹטְעִים רֶצֶף קוֹטֵעַ רְעֲשִׁים.
וּמַה יֵּשׁ בָּרֶצֶף הַזֶּה שֶׁהוּא כֹּל כַּךְ קוֹטֵעַ, תּוֹקֵעַ.
תּוֹקֵע אֶת הַחַיִּים שֶׁבְּנוּיִם מִקְּטָעִים, תְּקוּעִים.
שׁוּב אִחוּר, הִתְנַצְּּלוּת – אֲצֵלוּת.
רַעַשׁ שׁוֹבֵר רֶצֶף שׁוֹבֵר רְעֲשִׁים שְׁיּוֹצְרִים רֶצֶף שֶׁל קוֹלוֹת, כְּתִיבוֹת, תְּזוּזוֹת הֲוָיוֹת.
רֶצֶף חַיִּים, רֶצֶף כְּתִיבָה.
וְכְּדַאי לְהוֹדִיעַ שֶׁיֶּשׁ קְבוּצָה סְגוּרָה וּמְסוּדֶרֶת
וְשֶׁמַתְחִילִים בַּזְּמָן.
כִּי צָרִיךְ רֶצֶף.
אֲנִי רוֹצָה לְהַפְסִיק לִכְתֹּב אֲבַל אַז
יִקָּטַע הָרֶצֶף.
וְהֲרֵי בָּרֹאשׁ
יֵשׁ לִי עוֹד רֶצֶף מַחְשָׁבוֹת.
לְעֵת עַתָּה.