הַמַּשְׁמִיד
או: חלמתי חלום
דבר יחיד: להגות חי”ת ככ”ף. ילידי מדינות אשכנז במלעיל רואים מדויק. י”ל זה אנחנו.
בָּרִאשׁוֹן מָאתַיִם רְבָבוֹת בְּנֵי־דוֹדִים מְחַכִּים לָרֶגַע.
בַּשֵּׁנִי יְדַבֵּר הַדּוֹרוֹן בְּרֶמֶז עַל טֹהַר הַגֶּזַע.
הַשְּׁלִישִׁי? תִּשְׁאֲלוּ שֻׁתָּפִים חֲבֵרִים. הֲרֵיהוּ מְאֻפָּק.
מֵצִיץ לוֹ הַשְּׁלִישִׁי כִּי רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי בְּכֹחַ,
“שֵׁירוּת מַשְׁמָעוּתִי”, “זְכִיתֶם לְשָׁרֵת!”,
טוֹבֵל בְּבַגְרוּתִי וּבְיָדִי הַשָּׁרֶץ.
וַיֵּצֵא לְבַסּוֹף מִנַּפְשִׁי וַיָּחֶל לִבְרֹחַ.
מְשָׁרֵת, מְזָמֵּר “הַתִּקְוָה”
בַּנָּחָ”ל, בַּגְּבָעוֹת נִשְׁלַח אָז לֶאֱכֹף
אֶת חוֹק הַהִתְעַלְמוּת מִנַּכְּבָּה.
בֵּית-מִדְרָשׁ אָהוּב זֶה, וַדַּאי הִגָּיוֹן בּוֹ.
לִימוּדִים וְצָבָא, וְחוֹזֵר חָלִילָה,
וְלָמָּה יִתְגַּיֵּס הַתַּלְמִיד בְּאִבּוֹ?
וְלָמָּה יֵעָשׂוּ כְּאֶחָד, כִּבְלִילָה?
שֶׁנָּפַל מִשְׁמַיָּא כְּפִתְקָה קְטַנָּה.
בֵּית-מִדְרָשׁ בְּחֵיקִי, וּלְחֵיקוֹ אֲשׁוּבְנָה,
וְכָך יוֹצֵא אֲנִי לְשָׁרֵת הַמְּדִינָה…
טֶרֶם יָקִיץ הַנַּעַר לַלִּימּוּד הַיָּשָׁן;
וּבַחֲלוֹם יְהַלֵּך בְּאַרְצוֹת הַנֵּכָר
בֵּין כֻּרְסָאוֹת הַבַּדִּים וְתִמְרוֹת הֶעָשָׁן.
וַיִּתְהַלֵּך וַיִּמְצָא מְנוּחָה בַכֻּרְסָא,
וַיִּשְׁתַּעֵל וַיָּשֶׂם הַבָּד מְרַאֲשׁוֹתָיו;
וַיַּחֲלֹם בַּשֵּׁנִית בְּזוֹ הָעֲרִיסָה
עַל חֲבֵרִים שׂוֹחֲקִים וְגוֹזְלִים לֵילוֹתָיו.
אֶת הַסְּפָרִים הַבָּלִים יְחַיּוּ בְקוֹלָם,
וְאֶת נֶפֶשׁ הַיְּהוּדִי יַפִיצוּ בָעוֹלָם;
מַה נִפְלְאָה חֲבוּרַת הַלּוֹמְדִים, הַנּוֹעַר!
וָאַשְׁכִּימָה לְבַדִּי בַּבָּיִת זֶה שֵׁנִית,
וָאַבִּיטָה וָאוֹמַר “מַה נָאֶה אִילַן זֶה!” —
אֵי בֵּית־מִדְרָשׁ הַיּוֹצֵר נִשְׁמַת עַם הַלָּזֶה?
הוֹי מִדְרָשָׁה שֶׁלִּי, הוֹי מִדְרָשָׁה, הֶהָיִית —