שבת שלום / שמעון זומר

 

 

שבת בבוקר אני בערסל סופג קצת שמש ואור
ליטוף של חימום ברפרוף ועיטוף שרוקד, מדגדג על הגוף
עפעפיים צמודים שומרים את השמש בחוץ
רואה רק מסך אדמדם ועמום
השמיעה מקבלת כוחות חדשים, כל צליל נעשה מדויק
זבוב מטרטר לי מאוזן לאוזן, ואז מתרחק מסופק
השכנים מפנים ארוחה זה נשמע כמו אולם אירועים
ברגע של שקט בין השירים
מתחמם וסופג עוד קרניים, עוד רגע העסק יעיק
עשר דקות, זה הגבול להיות חשוף לחום הליטוף
מסתיר עם היד את השמש, חוזר למציאות במצמוץ
כמו הצד האפל של הירח היד, אפור וסדוק.
רופרפתי, לוטפתי קיבלתי כוחות,
שמעתי הכול לכמה דקות
חוזר לחירשות של עיניים פקוחות,
לרגיל, למוכר, לפשטות
השארת תגובה