גיליון כ”ג – כ”ו בשבט התשע”ו – 6.2.2016
דבר המערכת
השמש הגדולה מטילה על הכינרת באופק כתמי אור עמוקים, ברגעים האלה של ערב שבת, בין השמשות. השקט הזה של סוף השבוע נדרש אלינו שננוח בו. שנביט עליו, ועל האנשים האלה שסביבנו, ועל העולם הזה, ונחייך באהבה.
”ויראו את אלהי ישראל ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטהר“: פעם שנייה בזמן קצר, בני ישראל מביטים אל האלהים נכוחה, והפעם הם כבר לא מפחדים: ”ויאכלו וישתו“. יש יכולת וירטואוזית במיוחד במעבר הזה מהמצב האקסטטי של ההתגלות האלוהית ובין הפשטות היומיומית של האכילה והשתייה, אבל אולי כאן ניצב כל היופי, אולי זוהי מטרתנו, לקרב מרחקים בחלום, לדעת לעשות את שניהם כאחד, לאכול ולשתות אחרי שראינו את האלהים, באחד מהספרים הקסומים שיש כאן, באחת מהשקיעות הקסומות שיש כאן, או באחד האנשים.
אנחנו קוראים לבוגרי המדרשה לתרום לעלון ולכתוב לו, וכך להמשיך את הקשר הרציף בין המחזורים השונים ולהפוך אותנו לקהילה מגוונת, בוגרת, ולהמשיך את השרשרת הגדולה.
בברכת שבת שלום, אור וטוב.
תוכן עניינים
מות המחבר או אונס הגופה / שלו גולדברג
זיהורת, פרוזה חלק א – המדור התחתון / ליאל בן דוד
אם תסכימו לקבלני / אחינועם וירט
תלויים על חוט הכמיהה / הדס סבתו
משמעות ועוד אשליות / מרים הייבין