הייקו מעגלי:
האוטובוס אט
כיסאות מקושקשים
פתאום מכת גז…
הפרק: הבוקר יום ראשון ישנתי מעולה ידעתי תוך כדי התעוררות כשאלעד שלח הודעות בדקתי אותם. עדין מוקדם לקחת את הספר בשבילו. אבל הוא נוסע לנטור באוטו. התחלתי להתלבט ולהתמהמה. תכננתי לצאת בלי חזייה ובכל זאת אני בלי חזייה. לא לשכוח את השוקולדים. גרבי צמר סרוגים נדחקים בסנדל שורש כי ככה, והסקוץ‘ מגיע לקצה. טוב אקח את האוטובוס עכשיו ממילא.. ניתן קצת ליד האופס להחליט מה ייסגר. תופסת דג. 2 מסטיק. “וואו“ מאבא, בטון של זה-היה-מהיר.אני: אוקי ביי. אמא או אבא או שניהם have a nice trip! .פותחת דלת סוגרת יורדת במדרגות הולכת. מן חורף קיצי יש הבוקר.צביטה קטנה על זה שאני לא לוקחת לאלעד את הספר.נזכרת בסיון אולי היא בתחנה לא היא כבר נסעה. הנסיעה הזו לא אשן לא. כןכן אני אקרא. עיניי ערניות כך. מהלך.. מחזיקה דג בקןקן תרמיל ירוק זית תיק ג‘ינס סריג אמטיוי סגול טייטס שחור פייטים גרבי צמר סרוגים כחולים עם פרחים ופונפונים עד אמצע השוק סנדלי שורש דחוסות שם. האוטובוס בא, [אני] חוצה את הכביש לפניו רצה רצה הוא המשיך לנסוע לא עצר. עצרתי נרגעתי מקסימום אסע עם אלעד אם אגיע מאוחר לירושלים. הנחתי דג במדרכה. מיד הגיע עוד אוטובוס ועצר. תא מטען נפתח לרווחה הנחתי תרמיל הזזתי אותו לצד השני כבקשת בעלת העגלה. עליתי. -מה זה מה הבאת לי פה אני לא נוסע ככה- אל תדאג זה יכול להיסגר אני אסגור את זה.
חזרה אל: עלונטור – גליון כ”ב