חזון המדרשה

המדרשה תהווה מרכז, בית מדרש ובית יוצר לפיתוח התודעה היהודית-ישראלית בעת הנוכחית במגמה לפתח דור של אנשי רוח יוצרים ואנשי חינוך.

המדרשה תתמקד בתכנים הרלוונטיים לכל זרמי העם והחברה בישראל וזאת בכדי לבסס את ה”תוכן הלאומי” המתחדש במדינת ישראל , מתוך תפיסה שזהות יהודית וישראלית זו שייכת לכלל הזרמים בעם ישראל.

כל זאת, על מנת לייסד חתך חברתי של אנשים בעלי ידע ועומק, הטעונים בתחושת האחריות לגורל העם, והארץ והחברה הישראלית המתחדשת, וכמובן פועלים וחיים על פי דרך חיים זו.

מאפייניו של בית המדרש של מדרשת נטור:

בית מדרש זה יאופיין כמכיל קשת דעות ובעל אמירה פלורליסטית רחבה ככל האפשר מתוך תפיסה שהעיסוק בשאלות ה”זהות יהודית” שייך לכלל עם ישראל.

בית מדרש זה יבוסס על שיח יוצר שנוצר בין לומדיו ולא רק על כח מלמדיו.

בית מדרש זה יובל ע”י חבורה של אישי רוח דתיים וחילונים שיחדיו יהוו פורום מוביל בעל אמירה ומסר לחברה.

בית מדרש זה יהא פתוח לכל ולא יתנה קבלת תלמיד ע”פ שיוכו לזרם זה או אחר.

בית מדרש זה ינקז אליו אישי רוח מכלל החברה הישראלית ויהווה בית יוצר לתכנים הרלוונטיים לחברה ולעם.

בית מדרש זה יוקם ברמת הגולן וישמש גם כמרכז רוחני ישראלי לכלל הקהילה הגולנית.

רציונאל המדרשה

“צו השעה” העומד מאחורי המוטיבציה של מרכז זה נובע מתוך ההכרה העמוקה שאנו נמצאים בפרשת דרכים לאומית שגורלו של עם ישראל תלוי ביכולתו לשמור על זהותו ולפתח תכנים חדשים הרלוונטיים למציאות החדשה שנוצרה אחרי התקופה בה עם ישראל חזר לארצו עם חזון הציונות שהתמקד בעיקר בבנין ובישוב הארץ וכמובן בקיבוץ הגלויות. לאחר דור , כשהקמת ה”בית הלאומי” הוגדרה ובוצעה באופן משמעותי הגיעה העת לצקת תוכן של ממש לאותו ה”בית”. ערכי הבנין וההתיישבות אין בהם די והתחושה הלאומית היא של “משבר ערכים”, “פוסט ציונות” וכד’ כשלמעשה התיסכול הלאומי נובע מכך שהגיעה העת “לעלות כיתה” בחזון , ושוב אין שלבי החזון הציוני הראשונים מספקים. אין ספק שמשימה זו חייבת להיות נחלת כלל החברה הישראלית ועל כן הקמת “בית מדרש” שאיננו דתי בדווקא, תאפשר את בניית הקומה הזו בכלל בחברה בישראל.

החברה הישראלית בעידן שלאחר ההקמה של המדינה, מחפשת את דרכה וערכי הציונות משנים את המוקד מהתיישבות לחינוך וחברה.

מהלך זה מגובה בהתעוררות עצומה של תנועות הנוער, מכינות, בתי מדרש וגופים רבים העוסקים בזהות אישית ולאומית מתוך תחושת אחריות לאומית זו.

מגמת המדרשה היא להצמיח את הדור של היוצרים וההוגים של התעוררות לאומית זו. ברור לנו שלא די בדור של אנשים בעלי גישה חיובית לערכים ולמדינה אלא צריך גם להצמיח את דור המנהיגות הרוחנית.

בכדי להפוך מ”צרכן” ל”יצרן” של תוכן לא די במפגשים קצרי מועד או בתכניות קצרות טווח אלא ישנו צורך אמיתי להקמת בית מדרש המכיל גם מסלולים ארוכי טווח מוכווני מטרה – חינוך ויצירה רוחנית.

בית מדרש זה מתעתד להוות מרכז לאומי יוצר לתכנים יהודים-ישראליים מתוך גישה פלורליסטית רחבה ומתוך אמירה שלאיש אין “מונופול” על היהדות או הציונות.

הדגש של בית מדרש זה יהיה בתכנים העמוקים המאחדים את הזרמים השונים שבעם ישראל ומהווים יעד שניצב מעל המחלוקות שבין הזרמים השונים, שלמעשה חלוקים בשאלת תאור האופן של יישום חלום עם ישראל בארצו.

“צו השעה” שמאחורי בית המדרש הוא הצמחה של דור יוצרים והוגים בעלי עומק ועוצמה שאינם צומחים אלא מתוך למידה משמעותית ושיטתית ועל כן מוקד המדרשה יהיה בהקמת בית מדרש זה.