אתחיל בהסתייגות. אל לנו להיות כבולים לתבניות.
אדרבא, עלינו להיות מכופפיהן.
תובנות תובנה מהתבניות, אך הבינה שלנו, ולא שלהן.
בעברית, הבניין עם המשמעות הכי מתוכמת הוא ללא ספק התפעל, נשוא שנושאה ומושאה אחד הם, מרתק אותי.
אולי המזוכיזם הפוטנציאלי בפעולה שאני עושה על עצמי מגרה אותי, לא יודע.
בכל אופן, השתנקות כמילה קוסמת לי. בשבילי היא ארוטית יותר מלהט, גניחה או נשיקה.
זה נכון מאותה סיבה שהתנשקות והזדוונות הן מילים יותר יפות מנישוק וזיווג, אך יתר על כן, יש מימד נוסף בהשתנקות שמייחד אותה בשבילי.
נשאלת השאלה, אם נתתי לעצמי מכה וממש כאב לי, אני חזק או חלש?
השילוב הזה בין חוזק וחולשה, דומיננטיות וכניעה, הוא מה שמטריף אותי בבניין התפעל בכלל, ובהשתנקות בפרט.
השתנקות גדולה מגניחה, כי היא כניעה לעצמך ולא לאחר.
כלומר, היא קבלה להיות כנועה מול הגניחה האינסטינקטיבית.
אני אוהב השתנקויות.