אובדני / נבו קרין

כשנולדתי הוא כבר היה זרוע בי.
כל שנה התגלה יותר, התקרב יותר.
דווקא עכשיו כשהוא רחוק הזיכרון קרוב יותר.

עם חרמש בידו הוא קוצר זהב.
איש לא רואה את חלוקו השחור
איש לא שומע את שקשוק עצמותיו.

רק את הפאה רואים אנו על הארץ.
ורצים לטומנה באדמה.