עשרות או מאות
שנים לפניי
נכתבו מילותיהן
במקום שבו נכתבות מילותיי.
אולי גם אלו הכותבות
חשבו את זאת המחשבה
אולי גם הן הרגישו
את הרעד בשעת הריצה.
אולי גם הן שכחו
אולי גם הן הרגישו תסכול
אולי גם מעיניהן ירדה דמעה
שהפכה אט אט למבול.
אולי גם הן שמעו הלחש,
אולי פנה אליהן אדם
אולי גם הן תהו
אם יצליחו ללכת בראש מורם.
אולי הפנס שהאיר להן
הוא הפנס שכבר כבה
כי את מה שנכתב על שפת הכינרת
אף אחד לא קרא.