שלוש מגמות תחת קורת גג אחת

 

מגמת ספרות / רבקה סיקורה

אלתרמן. אלתרמן. אלתרמן. על איזה היבט של המשורר הדגול הזה לא דברנו במגמה?!
אני רוצה לשתף אתכם קצת בהיבט של כתיבתו שמרשימה אותי. לכתיבתו של אלתרמן מאפיינים רבים ומתוכם האהוב עלי הוא האוקסימורון. אוקסימורון פירושו ביטוי הכולל דבר והיפוכו. שני דברים הסותרים זה את זה שצירופם יוצר משמעות חדשה, למשל: שתיקה רועמת.
האוקסימורונים של אלתרמן מככבים בכל כך הרבה משיריו. בשיר “ליל חניה” (“שירי עיר היונה”) רואים זאת במובהק. השיר פותח במילים: “ליל חניה בקול דברים, בשחוק, בגדף” וממשיך “…המחנה אשר דינו להיות שופך דם האדם ומגינו”. כמה שזה נורא, זה מדהים! וכמובן זו תמצית הטרגיות- גם האויב הוא אדם.
עוד דוגמא לאוקסימורון מופלא של אלתרמן היא כשהוא כותב “פתאמית לעד!” בשירו “פגישה לאין קץ (“כוכבים בחוץ”). ולא רק המובאה הקטנה מהשיר אלא הכותרת עצמה מבטאת את כל המהות. הדוגמא האהובה עלי מופיעה בשיר “עוד אבוא אל ספך” (גם הוא מתוך “כוכבים בחוץ”). בבית האחרון אלתרמן כותב: “אך פתאום את נוגעת כיד מבהיקה. את פולחת כזכר נשכח. הדממה שבלב, בין דפיקה לדפיקה, הדממה הזאת היא שלך”. כזכר נשכח. כמה יופי בשתי המילים האלו. אני לא מרגישה אפילו צורך להרחיב.
מוקיצור, החודש עסקנו בהמון היבטים וכיוונים בדמותו של נתן אלתרמן הנכבד. ראינו את ההתכתבויות בינו לבין יונתן רטוש. השוונו בין שירו לשירי ביתו תרצה אתר. ואפילו עשינו כתיבה יוצרת בהשראתו.
ועכשיו…תורך לאה!

 

מגמת הגות / שירה צינגלאוב

החשיפה לתורות הפרוידיאניות ולתורות ממשיכיו (קארל גוסטב יונג, מלאני קליין) הקנתה פרספקטיבה רחבה על מהלכי מחשבה תרבותיים  ששלטו במאה העשרים ותורותיו השתלבו עם כמה מהמגמות האינטלקטואליות של תקופה זו. פרויד סגר תקופה של מאתים חמישים שנה המאופיינת בעליונות הרציונאליות כדוגמת דקארט בקוגיטו.
מתוך תורותיו המרתקות של פרויד אתמקד במודלים הנפשיים שהציג. פרויד פיתח את המודל הטופוגרפי על פיו מציאותינו מורכבת מרובד מודע, סמוך למודע: מידע שלא נכח בתודעתנו אך פשוט להעלות אותו לתודעה ולא מודע: מידע שלא נגיש לתודעתנו.
פרויד הציג את המודל הטופוגרפי בשלב מוקדם בחייו ובשנת 1923 הכניס למשוואתו גם את המודל הסטרוקטורלי, המורכב מאיד, אגו וסופר אגו.
האיד (סתמי) הינו הצרכים הבסיסיים, היצרים שטבועים בנו מלידה. האגו הינו המציאות שפועלת לאיזון הכוחות הנפשיים. הסופר אגו הינו רשות האחראית על המוסר, הערכים ותפיסות העולם. היא מתעצבת לפי העולם כאני האידיאלי, המהווה צו מוסרי. אליבא דפרויד, כשאנו נולדים אנחנו מורכבים מאיד טהור. הסופר אגו מתפתח בשלב האדיפאלי ועובר הפנמה, כלומר בילדות המוקדמת  הוא קול הנובע מבחוץ, המגיע מנורמות חברתיות ומדמויות מרכזיות בחיינו, כדמויות ההורים. לאורך שלבי ההתבגרות הילד מפנים את הקול החיצוני של הוריו לצו מוסרי פנימי, הסופר אגו.
בתאוריות מתקדמות מקשר פרויד בין המודלים ואומר שניתן להתייחס למודל הסטרוקטורלי דרך המודל הטופוגרפי. כלומר, גם לאגו וגם לסופר אגו יש פן מודע ולא מודע.

 

מגמת מחשבת ישראל / הגר אשתר

כידוע, אנחנו כרגע בעיצומה של הצלילה לתוך ספר הכוזרי של ריה”ל (עם מורה נבוכים להרמב”ם מהצד, כמובן.)
שוחחנו על טעמי המצוות, על היחס לארץ ישראל וגם על האלוהים ועל תאריו. בערב המגמה האחרון אף עסקנו באלוהים שלנו (איש איש ודמות אלוהיו הוא) וביחסנו למושג הזה.
הופתענו מאוד לגלות, שמלך כוזר יחד עם כל הכוזרים התגיירו כל כך מהר, בשלב מוקדם מן הצפוי במהלך הספר. לאחר הגיור ממשיך המלך לשאול את החבר היהודי שאלות על היהדות אך הפעם כשותף שבא מבפנים עם רצון תמים לדעת ולהכיר היטב את הדבר שכבר קיבל על עצמו.
בנוסף, פתחנו כל בוקר בשיר של ריה”ל (עם פירושיו ועם הערותיו של רוזנצוויג) וראינו כיצד רעיונות מתוך הגותו מובעים בשיריו. ההגות והשירה שלו משלימות זו את זו ומעשירות את הלימוד ואת העיסוק בן. לאחר מכן, עברנו גם על קורות חייהם של הרמב”ם ושל ריה”ל ולאחרונה התחלנו גם לקרוא את אגרת השמד של הרמב”ם. בקיצור, ממש לא משעמם לנו.

האם עם הכוזרים יחד עם החבר היהודי יתאסלמו בסוף הספר?

השארת תגובה