הַמַּשְׁמִיד / יואב הראבן

הַמַּשְׁמִיד
או: חלמתי חלום
דבר יחיד: להגות חי”ת ככ”ף. ילידי מדינות אשכנז במלעיל רואים מדויק. י”ל זה אנחנו.

הֲכָנָה לַצָּבָא – שְׁלוֹשָׁה שִׁיעוּרִים, הַרָאבְיָ”ה וּשְׁצוּפַּק.

בָּרִאשׁוֹן מָאתַיִם רְבָבוֹת בְּנֵי־דוֹדִים מְחַכִּים לָרֶגַע.
בַּשֵּׁנִי יְדַבֵּר הַדּוֹרוֹן בְּרֶמֶז עַל טֹהַר הַגֶּזַע.
הַשְּׁלִישִׁי? תִּשְׁאֲלוּ שֻׁתָּפִים חֲבֵרִים. הֲרֵיהוּ מְאֻפָּק.
מֵצִיץ לוֹ הַשְּׁלִישִׁי כִּי רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי בְּכֹחַ,
“שֵׁירוּת מַשְׁמָעוּתִי”, “זְכִיתֶם לְשָׁרֵת!”,
טוֹבֵל בְּבַגְרוּתִי וּבְיָדִי הַשָּׁרֶץ.
וַיֵּצֵא לְבַסּוֹף מִנַּפְשִׁי וַיָּחֶל לִבְרֹחַ.

אַרְבַּע שָׁנִים תְּמִימוֹת (שָׁלוֹשׁ הֵן תַּשְׁלוּם-חוֹב)

מְשָׁרֵת, מְזָמֵּר “הַתִּקְוָה”
בַּנָּחָ”ל, בַּגְּבָעוֹת נִשְׁלַח אָז לֶאֱכֹף
אֶת חוֹק הַהִתְעַלְמוּת מִנַּכְּבָּה.
בֵּית-מִדְרָשׁ אָהוּב זֶה, וַדַּאי הִגָּיוֹן בּוֹ.
לִימוּדִים וְצָבָא, וְחוֹזֵר חָלִילָה,
וְלָמָּה יִתְגַּיֵּס הַתַּלְמִיד בְּאִבּוֹ?
וְלָמָּה יֵעָשׂוּ כְּאֶחָד, כִּבְלִילָה?

הַתְּשׁוּבָה נִמְצְאָה בְּעָלוֹן סוֹף-שָׁנָה

שֶׁנָּפַל מִשְׁמַיָּא כְּפִתְקָה קְטַנָּה.
בֵּית-מִדְרָשׁ בְּחֵיקִי, וּלְחֵיקוֹ אֲשׁוּבְנָה,
וְכָך יוֹצֵא אֲנִי לְשָׁרֵת הַמְּדִינָה…

אַרְבַּע שָׁעוֹת שֵׁינָה הֵן בַּלַּיְלָה עַד שַׁחַר

טֶרֶם יָקִיץ הַנַּעַר לַלִּימּוּד הַיָּשָׁן;
וּבַחֲלוֹם יְהַלֵּך בְּאַרְצוֹת הַנֵּכָר
בֵּין כֻּרְסָאוֹת הַבַּדִּים וְתִמְרוֹת הֶעָשָׁן.
וַיִּתְהַלֵּך וַיִּמְצָא מְנוּחָה בַכֻּרְסָא,
וַיִּשְׁתַּעֵל וַיָּשֶׂם הַבָּד מְרַאֲשׁוֹתָיו;
וַיַּחֲלֹם בַּשֵּׁנִית בְּזוֹ הָעֲרִיסָה
עַל חֲבֵרִים שׂוֹחֲקִים וְגוֹזְלִים לֵילוֹתָיו.

וַיָּקִיצוּ בַחוּרִים, בַּחוּרוֹת, הַנַּעַר.

אֶת הַסְּפָרִים הַבָּלִים יְחַיּוּ בְקוֹלָם,
וְאֶת נֶפֶשׁ הַיְּהוּדִי יַפִיצוּ בָעוֹלָם;
מַה נִפְלְאָה חֲבוּרַת הַלּוֹמְדִים, הַנּוֹעַר!
וָאַשְׁכִּימָה לְבַדִּי בַּבָּיִת זֶה שֵׁנִית,
וָאַבִּיטָה וָאוֹמַר “מַה נָאֶה אִילַן זֶה!” —
אֵי בֵּית־מִדְרָשׁ הַיּוֹצֵר נִשְׁמַת עַם הַלָּזֶה?
הוֹי מִדְרָשָׁה שֶׁלִּי, הוֹי מִדְרָשָׁה, הֶהָיִית —

חזרה אל:  עלונטור – גליון לא׳

השארת תגובה