וגם שנה אחרי קריעת ים סוף
הקרקע החולית עדיין זוכרת איך
רמסו אותה מליון רגליים ואיך
סגרו עליה המים ואיך
השמש, שהיתה קרובה כל כך,
שוב הפכה לזכרון רחוק.
ודג אחד חשב:
אם לא הייתי רואה
לא הייתי מאמין.
חזרה אל: עלונטור – גליון ל׳
סוף / תמר צוביירי
השארת תגובה