את באה לפה הרבה? פרדיגמות פמיניסטיות ופוסט-פמיניסטיות / רועי לוי

חדש לוגו ללא שם מדרשה

“את באה לפה הרבה?”הוא משפט שממחיש את המתח בין פמיניזם לפוסט-פמיניזם. שתי הגישות השונות האלו יתווכחו האם המשפט הזה מנכיח את תפקידי המינים, הגבר כמחזר והאישה כמחוזרת, או האם זוהי התנהגות לגיטימית שהגבר הוא המחזר והאישה המחוזרת כל עוד שניהם בסדר עם המצב. זוהי דוגמא לויכוח בין פמיניזם ולבין הפוסט-פמיניזם, ויכוח שאנתח במאמר זה באמצעות מתודה של הפיזיקאי ופילוסוף המדע, תומאס קון. המתודה לקוחה מספרו המשפיע ביותר משנת 1962 שנקרא “המבנה של מהפכות מדעיות”. אנסה לתאר במונחיו של קון את המעבר המהפכני מהפמיניזם לפוסט-פמיניזם.

מתודת קון המותאמת

ראשית אתחיל בלהציג את המתודה של קון, אך קודם עלי לציין שקון בעצמו אינו מרחיב את המתודה שלו מעבר למהפכות מדעיות והתנגד להרחבה זו בעבר, אבל אני גם אתאים את המונחים שהוא משתמש בהם לנושא שלי וגם הוא מת. המונח הראשי שתבע קון הוא המונח “פרדיגמה” שאומר – תבנית מחשבה במסגרת של תחום מדעי או בהקשר אפיסטמולוגי דומה. לפרידגמה קבע קון ארבעה רכיבים:

  1. הכללות סמליות – המרכיבים הצורניים או הניתנים להצרנה בקלות של התאוריה המדעית, כגון נוסחאות מתמטיות, ניסוחי תגובות כימיות, ובמקרנו אלו יהיו האמרות האידיאולוגיות.
  2. התחייבויות מטאפיזיות של קהילת המדענים – ההסכמה בין המדענים על האונטולוגיה של התאוריה, כלומר: העצמים שקיימים בעולם ותכונותיהם, ובמקרנו ההסכמה שזוהי האידיאולוגיה הרצויה והנכונה להתנהלות חברתית.
  3. ערכים – האמונות לגבי מהי תאוריה טובה, מהם ניבויים טובים, מהם באופן כללי המאפיינים של הסבר טוב, ובמקרנו הדרך שעל פיה יש לבחון את המציאות החברתית.
  4. אקסמפלאר – אוסף דוגמאות משותפות של פתרונות של בעיות, המשמשות מופת ודגם לחיקוי כיצד יש לפתור בעיות דומות.

קון בספרו מתאר את התהליך של מהפכות, תהליך המתחיל מתוך חריגה של הפרדיגמה מהמצופה ממנה. בכל פרדימה קיימות חריגות, וחריגות אלו הן מה שמוביל את קהילת הפרדיגמה לשיפוצים בפרדיגמה, ובמקרים קיצוניים יותר למשבר ואז להחלפת הפרדיגמה בפרדיגמה אחרת המתאימה יותר לצרכי קהילת הפרדיגמה.

קצת על פמיניזם

מקובל להתייחס אל תנועת הפמיניזם כתנועה שעברה שלושה גלים בעלי מאפיינים שונים (שלא אל כולם אתייחס כאן). הגל הראשון של הפמיניזם יתייחס לשווין הזכויות של נשים אל הגברים, שתהיה להן זכות הצבעה, זכות קניין ועוד זכויות בסיסיות כאלו ואחרות. הגל השני של הפמיניזם דחף לשווין תרבותי ופוליטי של נשים בחברה וראה את העדר השוויון בין המינים כמשקפים מבני כח פטריארכליים בחברה. הגל השלישי של הפמיניזם רואה עצמו כמתקן את הגל השני בכך שהוא כופר בבינאריות שבין המינים, והוא גם נותן למיניות את מקומה ככח נשי. אני אתייחס במאמר זה כמעט ורק לגל השני של הפמיניזם, מכיוון שערכיו הם הדומיננטיים ביותר היום ביחס לשאר הגלים, ואל המעבר ממנו אל הפוסט-פמיניזם. למרות זאת, את המהלך שאתאר יהיה אפשר להסב גם על הגל השלישי של הפמיניזם עם כמה שינויים קלים. מכאן ואילך בכל פעם שאכתוב פמיניזם אני אתייחס לגל השני אלא אם כן מצוין אחרת.

פמיניזם הוא האמונה שלגברים ונשים מגיע שוויון זכויות והזדמנויות, אך החלק הרלוונטי לנו בפרדיגמה זו היא האמונה הנוספת של הגל השני של הפמיניזם, שעל גברים ונשים להיות שווים גם בהתנהלותם, שתפקידי המינים צריכים להיות שווים והפמיניזם שולל את האפשרות של תפקידי מינים שונים לגברים ולנשים. עוד עניין שרלוונטי לנו בפרדיגמת הפמיניזם הוא שהפמיניזם רואה את העדר השוויון כמשקפים מבני כח פטריארכליים בחברה, משהו שקיבל ביקורת מצידן של הפוסט-פמיניסטיות.

חריגות פרדיגמת הפמיניזם מהמצופה ממנה

על מנת שנתחיל לתאר את מעבר הפרדיגמות מהפמיניזם אל הפוסט-פמיניזם עלי להתחיל בלתאר את החריגות של פרדיגמת הפמיניזם מהמצופה ממנה. מה שצופה מהפמיניזם הוא לתקן את המבנה הפטריארכי של החברה ובכך למנוע דיכוי על בסיס מיני בפוליטיקה ובתרבות, רק או בעיקר של נשים.

פוסטפמיניזםאחת הבעיות הגדולות של הפמיניזם הוא הגזענות שלו. הוא פנה בעיקר אל נשים לבנות ממעמד בינוני-גבוה, וטיפל בבעיות אשר היו רלוונטיות אליהן ובכך יצא שמרבית מהנשים השחורות, או העניות, או כל מיעוט אחר, לא ראו עצמן כפמיניסטיות כי הן זיהו את התנועה כתנועה של נשים לבנות ממעמד בינוני-גבוה. אותה בעיה של דחיקה מהפמיניזם היתה לנשים טראנסיות שהפמיניססטיות ראו אותן כגברים, וגם כל זהות מינית ביניים אחרת היתה מודחקת משיח הפמיניזם. פה גם אפשר כמובן להוסיף את העניין שהמקום של גברים בפמיניזם היה חסר מבחינת הדיבור על ההשפעה הרעה של המודל הפטריארכי על גברים, ושיתוף הגברים במהלך הפמיניסטי.

הפמיניזם גם ביסס את הפרדיגמה שלו על כך שהחברה בנויה במבנה פטריארכי, והמתודה בה נעשה שימוש על מנת להוכיח טענה זו היא בעיקרה מתודה של ניתוח של השפה, מתודה שניתן בקלות להטות לתוצאות שאתה רוצה. המתודה הזאת של ניתוח מבנה החברה שהפמיניזם דגל בו הוא סטרקטורליסטי בכליו ועם עליית הפוסטסטרקטורליזם כך גם הוצפה בעיית האבחון של מבנה החברה על פי הפמיניזם. כדאי להוסיף שגם מיתוך משבר זה קם הגל השלישי של הפמיניזם.

הפמיניזם פועל בצורה של הגדרות יחסית ברורות של גברים ונשים, וזה יצר סתירה עם רעיונות של החוסר בינאריות במגדר שעלו בתקופות שנות ה90 המוקדמות. הפמיניזם גם לא ראה את העובדה שיש פיזור עם נטייה מינית מסויימת בתפקידים בחברה כדבר לגיטימי אלא כתופעה של הפטריארכה ולכן אישה שרצתה להיות נשית על פי ההגדרות החברה, עקרת בית שמתעסקת בגידול הילדים ובמראה החיצוני שלה והיתה תלויה בבן זוגה, יכלה לראות עצמה מותקפת על ידי הפמיניזם, ואותו דבר לגבי גבר שהתנהל כמספק הצרכים של המשפחה והחסון. השיוויון שדגל בו הפמיניזם יכל לבוא על ידי דיכוי.

החלפת הפרדיגמות

הפמיניזם שפעל למניעת דיכוי התחיל ליצור דיכוי בעצמו בתחומים מסויימים, מה שבעצם היתה אחת החריגות העיקריות של פרדיגמת הפמיניזם מהמצופה ממנה ואחת הגורמים העיקריים למשבר של הפמיניזם, משבר שרק מתוכו יכלה לקום פרדיגמה חדשה במקום הפמיניזם, פרדיגמת הפוסט-פמיניזם. לפי התיאוריה של קון, רק מתוך משבר של פרדיגמה יכולה לקום פרדיגמה אחרת מכיוון שפרדיגמה לא תוחלף באופן שרירותי על ידי דוגליה ללא סיבה מספקת בעיניהם של הדוגלים בפרדיגמה. על מנת לקבל אהדה צריכה הפרדיגמה החדשה לספק פיתרון לכשלונות של הפרדיגמה שאותה היא מחליפה. אך אין זאת הסיבה היחידה שאנשים באופן פרטי מחליפים פרדיגמה, הם יכולים להיות מושפעים מחוויות אישיות לחץ מההמון ועוד סיבות שאינן בהכרח קשורות לתוכן הפרדיגמה עצמה.

הפרדיגמה הפוסט-פמיניסטית לא זרקה את רעיון השוויון זכויות והזדמנויות בין המינים, אך ראתה אותו ברוב המקרים כמשהו שכבר הושג ואת ההמשך של אי השוויון כנטייה תרבותית או ביולוגית לגיטימית. הפוסט-פמיניזם גם כפר באבחון של המבנה הפטריארכי של החברה שהפמיניזם הציג, ובהגדרות של הפמיניזם לגבי מינים ותפקידי מינים, ביקורת פוסטסטרקטורליסטית במתודה שלה. הפוסט-פמיניזם בעצם בא כפתרון לבעיות של הפמיניזם. לא ניתן עוד לומר שהפמיניזם היא פרדיגמה מיושנת מכייוון שיש עוד לא מעט אנשים הדוגלים בה, אך כן ניתן להגיד שהפמיניזם בתהליך התיישנות והפוסט-פמיניזם בתהליך עלייה. ניתן לראות תהליך זה לדוגמא על פי המדד של השימוש במילים פמיניזם ופוסט-פמיניזם על ידי הכלי Ngram של גוגל, כלי שמנטר את שכיחותם של ביטויים בטקסטים בשפה האנגלית, ושם רואים את הפוסט-פמיניזם מתחיל בעלייה מתמדת מתחילת שנות ה90 ואת הפמיניזם בירידה מתמדת מאמצע שנות ה90.

roy1

roy2

טבע הפרדיגמות

על פי תיאורית הפרדיגמות של קון אין פרדיגמה אחד טובה מהשניה באופן מטה-פרדיגמטי, אלא כל פרדיגמה נכונה מתוך עצמה ופרדיגמות אינן ניתנות להשוואה במובן של נכונות. מתוך כך ניתן לראות את המעבר מפמיניזם אל פוסט-פמיניזם לא כמעבר אל מודל טוב יותר אלא כהתקדמות מתוך משבר, ואולי גם במשך חיינו נראה את המשבר של הפוסט-פמיניזם ונראה אותו גם מוחלף. טבע התפרדיגמות הוא להתקדם, אין לומר שדווקא לכיוון טוב יותר או נכון יותר, אלא פשוט כקידמה.

הנחייה ועריכה: שחר פישר

חדש לוגו ללא שם מדרשה

חזור אל “חדש” גיליון א’: אסופת מאמרי זמן חורף תשע”ד

.

.

השארת תגובה